האם אנחנו חיים באמת? איך בתוך שיגרת היום יום, אחרי החגים, אנחנו ממשיכים לחיות כשכל יום נחווה באמת כיום חדש? שני פרקים מתוך שיעור לימודי ימימה שהעברתי. עם שאלות וגם תשובות מתוך הלימוד כיצד לשמור על חוויה של חידוש וחיוניות בכל רגע מחדש.

"איך ממשיכים אחרי החג להמשכיות ביום יום, שכל יום מבוקר להיטיב עם עצמה" הדרך שימימה מציעה לחזרה שלגרה.

המטרה הראשונה בלימוד של ימימה זה לעשות הפרדה בין דמיון למציאות. אנחנו חושבים שאנחנו פוגשים מציאות אבל למעשה פוגשים פרשנות שלנו למציאות. ההפרדה בין דמיון למציאות היא לכן קריטית לתחילת השינוי. הכלי הראשון שאנחנו לומדים הוא מידת רוחק, היכולת להסתכל על עצמנו מהצד ולהתחיל וללמוד מה באמת קורה במערכת שלנו. הכלי הזה חיוני ביותר גם להישארות יציבה בתוך מערכות יחסים, המצב בארץ וכל מצב קשה ומטלטל.

איך להגיע לראש השנה, ליום כיפור . מה מאפשר לנו לפגוש את עצמנו ואת המלך בשדה.

לעשות את אותם הדברים ולצפות לתוצאות שונות - זה לא לעניין. ולכן מוצעת דרך חדשה לשבירת הרגל השיפוט הדחיה והפילוג

בכל אחד מאיתנו יש שוטר פנימי שמנסה לכפות עלינו להיות ׳בסדר׳ זאת אומרת, הוא שומר על סדר שיבטיח את זה שנתקבל בעולם, שנהיה אהובים. הסדר הזה נגזר מאיך שרואים אותנו או איך שנדמה לנו שרואים אותנו ואיך שאנחנו רואים את עצמנו. זה גורם לנו להתרחק מעצמנו ולאבד את הגמישות שיש בחיים המשתנים ובעיקר לא לבטא את מי שאנחנו בצורה חופשית ומלאה. אז איך משתחררים מהשוטר? איך יוצאים לחופשי מתא המעצר הזה?

נסיבות החיים גרמו לנו להפעיל מכ״מ שסורק כל הזמן את הסביבה לראות אם בטוח ולא מסוכן. זה גורם לנו להיות בדריכות מתמדת ולא מאפשר לנו להיות פתוחים ומבטאים את עצמנו בחופשיות. דרך הלימוד של ימימה אנחנו לומדים לזהות את המערכת הזו הקרויה גם ׳עומס׳ ולהתחבר לחלק החי שבנו.

קשה לנו לתפוס שרוב התפיסות שלנו והאמונות שלנו שלפיהן אנחנו פועלים בחיים, כבר התקבעו בגילאים צעירים שנתיים ואילך... זאת אומרת ילד או ילדה מפעילים אותנו. זה גורם לכך שאנחנו רואים את החיים עם הרבה דמיונות ואשליות. אם רוצים לחיות חיים עם יותר חופש, כדאי להתחיל ללמוד ולזהות מתי אנחנו מופעלים מהילד/ה. קראתי לזה בשיעור ממזדהה למזהה. המזדהה זו את שמאמינה לכל הסיפורים הפנימיים של הילדה. המזהה זו הלומדת שמתחילה לעשות הפרדות.

איך יוצרים התקרבות ומייצרים ביחסים האינטימיים ׳ביחד׳ אמיתי. בסרטון הזה שלקוח מתוך שיעור בזום שהעברתי, נגענו במה שחוסם את יצירת הקשר האמיתי הקרוב ומן הצד השני את מה שמאפשרת אותו. המוטו של השיעור היה המשפט של ימימה ״עיניים ואוזניים לא יתערבו לבקר אותו, למצוא פגמים, אלא תראי את חולשתו ותתקרבי לטַמון בו – חיים טמונים בו.

מה קורה ליחסים הבין אישיים שלנו בזמן מלחמה? מהם הכלים שיש לנו להתקרב במקום להתרחק. המלחמה מעוררת את החלקים ההשרדותיים שלנו, הכלים של הלימוד של ימימה מאפשרים לנו לזכור מה באמת מחבר ומקשר בינינו. השיעור הועבר לקהל הרחב בזמן מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ב-27.11.23