אין רגע דל למשפחה הקדמונית שלנו.
כמו אז גם לנו פה היום השאלה למי מגיעה הבכורה היא שאלה קשה.
תראו מה קורה בפוליטיקה שלנו.
נראה מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור המיקראי וליישם אצלינו.
אז יש לנו כאן סיפור של שני אחים – תאומים, שכל כך שונים.
המפרשים שלנו סימנו את יעקב כצדיק ואת עשיו כרשע אבל מפשוטו של מיקרא עולה תמונה אחרת לגמרי :
וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. כה,ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה–כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. כה,לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. כה,לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. כה,לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. כה,לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.
או במלים פשוטות, כבוד מעמד הבכיר – ממש לא מעניין את עשיו, עשיו מסתכל רוחנית על החיים, מבין שחייו קצובים (כמו כולנו) ושאין ערך רוחני לנתון הגשמי (מי נולד קודם ומי אחר כך) ומוכן לעיסקה המוזרה הזו שנקראת "בכורה תמורת נזיד עדשים" .
נודה על האמת שעשיו חווה ירידה רוחנית בהמשך הפרשה כשהוא מאשים את יעקב בגניבת בכורתו (פתאום הבכורה חשובה ביותר, כי מסתבר שהיא מזכה בברכה הגדולה יותר).
ונתייחס לעוד תמיהה גדולה: למה יעקב גונב את הברכה? הרי הוא קנה את הבכורה, הברכה מגיע לו בדין.
האם העיסקה היתה שקרית? האם היה פה עוקץ?
לא ממש, יעקב ועשיו אנשים בוגרים ועשו עיסקה ביניהם. וגם אם לדעתינו זו עיסקה לא טובה, זה לא עניינינו לשפוט.
אז איפה הבעיה?
הם לא סיפרו !
אם היו מפרסמים את העיסקה ייתכן שהדברים היו מתגלגלים אחרת.
גם בימינו הסכם שבע"פ תקף לכל דבר ועניין, הבעיה היחידה שהסכם שבע"פ שלא בנוכחות עדים, הוא בעייתי.
וזו הסיבה העיקרית להסכמים נוטריוניים ובכתב.
שלא יבואו בעלי ההסכם ויאשימו אחד את השני ברמאות ובגניבה.
אבל הדבר העיקרי כאן הוא אחר : האם ניתן לגנוב ברכה ?
או במלים אחרות סיפור מכירת הבכורה היתה הקדימון לעניין העיקרי שהוא הברכה.
האם ניתן לגנוב ברכה ???
השכל הישר מבין שברכה רוחנית קשורה להתכוונות הרוחנית של המברך.
ועל כן יש מלחמת עולם במשפחה בנושא – מי יזכה לקבל את הברכה המכוונת מאב המשפחה שמאמין שהיא מגיעה לבכור?
והוא כמובן לא יודע על העיסקה והקרע במשפחה הוא בלתי נמנע.
מה זה קשור אלינו ?
כשנבין שברכה מתקיימת דרך כוונה מלאה ובחיבור אלוהי גבוה.
נגיע לנקודה העיקרית שהיא איך אנחנו מברכים את עצמינו באותה התכוונות וחיבור אלוהי.
איך אנחנו עומדים מול המילים : אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו.
הסיפור המיקראי הוא סיפור של כולנו, על הרצונות, הרגשות, המאבקים והבחירות שמלווים אותנו בחיי היום־יום.
לא תמיד נוכל לבחור מה יקרה לנו, איך החברה תגיב לבחירות שלנו…
אבל אנחנו יכולים לבחור כיצד לחיות.
הפרשה מזמינה אותנו לעצור ולהתבונן בשאלה עמוקה:
האם אני מנהל את חיי מתוך מודעות ובחירה, או מאפשר לרגשות ולתגובות האוטומטיות לנהל אותי?
האם אני מברך אותי בהתכוונות? או שמחפש תמיד את האישורים מבחוץ?
כמה פעמים גאנחנו מגיבים מתוך כעס, עלבון או צורך רגעי להוכיח שאנחנו צודקים, ואחר כך מצטערים?
אפשר ללמוד גם מיצחק, שכאשר הוא מתמודד עם מריבות על הבארות. במקום להמשיך להיאבק, הוא בוחר להתרחק ולחפור באר חדשה.
הוא מלמד אותנו שיעור חשוב: יש לבחור את המלחמות שלנו.
לא בכל מחלוקת צריך לנצח. לפעמים דווקא היכולת לשחרר, לוותר ולהמשיך קדימה היא ביטוי לעוצמה ולחופש פנימי.
ומה נוכל ללמוד מכל אלה לחיינו?
אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות, את התנהגותם של אחרים או את מה שכבר התרחש.
אבל אנחנו יכולים ללמוד לשנות את הדרך שבה אנחנו פוגשים את המציאות.
כאשר מישהו פוגע בי, אינו מקשיב לי או אינו מעריך אותי כפי שציפיתי, אני יכול להגיב מיד מתוך כאב וכעס, או לעצור ולשאול את עצמי:
* מה באמת מתרחש בתוכי?
* האם אני מגיב לעובדות או לפרשנות שלי?
* מה חשוב לי יותר כרגע – להיות צודק או לשמור על הקשר ועל השקט הפנימי שלי?
* איזו תגובה תבטא את האדם שאני רוצה להיות?
זוהי בעיניי מהותה של חשיבה הכרתית מעשית.
לא להתעלם מהרגשות ולא להדחיק אותם, אלא להכיר בהם, לקבל את קיומם ולבחור כיצד לפעול.
לעצור. לזהות. לקבל. לבחור. לפעול.
ומחשבה לשבוע הקרוב: הגיע זמן שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו:
על איזו "באר" אני עדיין נאבק, אף שאולי הגיע הזמן לשחרר ולחפור באר חדשה?
האם אני עדיין מסתיר דברים?
לא משנה מהו ההסבר, כשאני מסתיר משהו אני לא שלם איתו.
לפעמים שינוי קטן בתגובה שלנו יכול ליצור שינוי גדול באיכות חיינו.
כי חופש אמיתי אינו היכולת לשלוט בכל מה שקורה לנו, אלא היכולת לבחור כיצד לפגוש את החיים.
שבוע טוב ומבורך
אימון ההכרה מאפשר לחיות טוב יותר.
הנה ההצעה שלנו : נתחיל במעשה טוב אחד בכל יום.
hacara.org.il/w/yemima