סיפור ההרפתקאות של משפחת האבות עולה מדרגה, כמו "טלנובלה" משובחת. יעקב ועשיו בסכסוך טוטאלי, הברכה נילקחה במירמה, עשיו מתכוון להרוג את אחיו, ורבקה רואה שאין ברירה, והיא גורמת למהלך שבו יעקב יוצא אל חרן כדי שימצא לו אישה בבנות משפחתה.
יעקב יוצא לכיון חרן, ופה חוזר מוטיב חשוב ביותר בחיי האומה (כמו בחיים הפרטיים שלנו) חשיבות החלום.
החלום הראשון, של אברהם בברית בין הבתרים, חלומות נוספים מוזכרים (ועוד לא היגענו אל יוסף פותר החלומות) והחלום הנוכחי, חלום יעקב – סולם המחבר שמים וארץ, מלאכים עולים ויורדים וכמובן בורא עולם, ושוב ההבטחה האלוהית לעתיד מדהים לזרעו של יעקב …. חלום …..
הבעיה הרגילה – האם יש לחלום משמעות במציאות ?
נזכיר פה סוג מסויים של חלומות – חלומות צלולים.
אלה חלומות שנחווים על ידינו כמציאות לכל דבר ועניין, למעשה בתוך חלום צלול אין אפשרות לדעת האם אני במציאות או בחלום, אני חווה חוויה מלאה של מראות וקולות ותחושות, וכשאני בחלום זו המציאות עבורי.
ואם ניקח את זה צעד נוסף,
הסיבה שאני יודע שזה היה חלום, היא בהסתכלות על חווית החלום מתוך המציאות (אחרי היקיצה) אבל נודה על האמת, חווית המציאות שבתוך החלום, היא בדיוק אותה חויה, ואין שום עוגן ואפשרות לקבוע מי המציאות ומי היא החלום …
זו בעיה ללא פיתרון מובהק.
הדרך היחידה היא הבחירה.
הדרך לבחור כיצד לפגוש את המציאות.
אגב, הפרשה שממשיכה בקורות יעקב, נישואיו לשתי בנות דודו לאה ורחל, הולדת הבנים ובת אחת, סיפור מיסטי של ידע בהנדסה גנטית שבו יעקב משפיע על תהליכי רבייה של הצאן וגורם להולדת גדיים וטליים נקודים וטלואים וחומים – עובדה שמגדילה את הונו הפרטי עקב ההסכם עם לבן.
דה-ז'וו : הסכמים במשפחה יש להם נטיה להסתבך, ההסכם הקודם היה מכירת הבכורה ששם יעקב בורח מאחיו עשיו, ועכשיו ההסכם עם לבן דודו שגורם לבניו של לבן לתקוף את יעקב, ושוב יעקב נאלץ לברוח.
ולקראת סיום הפרשה שוב חלום צלול והפעם של לבן כשהוא חולם מפגש עם אלוהים שמזהיר אותו מלגעת ביעקב.
שוב הבעיה שאין לה פיתרון, חלום או מציאות.
ושוב : הדרך היחידה היא הבחירה, הדרך לבחור כיצד לפגוש את המציאות.
נזכיר משפט מפתח: "אין לי שליטה במתרחש החיצוני, מעולם לא היתה לי שליטה במתרחש החיצוני, אין סימן שעומדת להיות לי שליטה במתרחש החיצוני, אין לי צורך בשליטה במתרחש החיצוני" אין שליטה, (כן קיימת השפעה). אבל בהחלט יש לי בחירה בדרך שבה אני פוגש אותו.
אחד האתגרים המשמעותיים בחיינו הוא הרצון שהמציאות תתנהל כפי שאנחנו מצפים.
אנחנו רוצים שאחרים יבינו אותנו, יתחשבו ברגשותינו, יעריכו את מאמצינו ויפעלו בדרך שנראית לנו נכונה.
וכאשר הדברים אינם מתרחשים כך, אנחנו חווים כעס, אכזבה, עלבון או חוסר אונים.
אבל האם השקט הפנימי שלנו חייב להיות תלוי בהתנהגותם של אחרים?
כאן מתחילה אחת ההבנות החשובות של החשיבה ההכרתית המעשית:
אין לנו שליטה במה שמתרחש סביבנו, אבל יש לנו אפשרות לפתח מודעות ולבחור כיצד לפגוש את המציאות. (אפילו בחלום צלול אין לנו שליטה במתרחש).
איננו שולטים במה שאחרים אומרים, איך שהם מתנהגים, או אילו אירועים יופיעו בחיינו. אך אנחנו יכולים ללמוד להבחין בין האירוע עצמו לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לו.
לדוגמה, אדם קרוב אינו משיב להודעה ששלחנו.
העובדה היא שלא קיבלנו תשובה. הפרשנות שלנו עשויה להיות: ״אני לא חשוב לו״ או ״הוא אינו מתחשב בי״.
הפרשנות מעוררת רגש, והרגש עלול להוביל לתגובה של כעס, התרחקות או האשמה.
בואו ונבחן אפשרות אחרת:
אולי האדם עסוק, מוטרד או פשוט לא התפנה להשיב.
ההבנה שהפרשנות שלנו אינה בהכרח המציאות, אלא מעין חלום, פותחת בפנינו מרחב חדש של בחירה.
לקבל את המציאות אין פירושו להסכים איתה.
קבלה אינה ויתור, חולשה או השלמה עם התנהגות פוגענית.
קבלה פירושה להכיר במה שמתרחש ברגע הזה, מבלי להיאבק בעצם העובדה שהוא כבר מתרחש.
מתוך הקבלה אנחנו יכולים לבחור אם לשוחח, להציב גבול, לשנות מצב או לשחרר את מה שאינו בשליטתנו.
ההבדל המהותי הוא שאיננו פועלים מתוך תגובה רגשית אוטומטית, אלא מתוך מודעות, שיקול דעת ונאמנות לערכים שלנו.
כיצד הופכים את ההבנה הזו לדרך חיים?
בחשיבה הכרתית מעשית אנחנו מציעים חמישה צעדים פשוטים:
עצור: צור רגע של מרווח לפני התגובה.
זהה: מה אני מרגיש? מהי העובדה ומהי הפרשנות שלי?
קבל: הכר במציאות כפי שהיא כרגע, גם אם אינה לרוחך.
בחר: איזו תגובה תואמת את האדם שאני רוצה להיות?
פעל: עשה צעד אחד מדויק, אחראי ומיטיב.
אין הכוונה שתמיד נצליח. גם כעס, אכזבה ועלבון הם חלק מהחוויה האנושית.
המטרה אינה להפסיק להרגיש, אלא ללמוד שלא כל רגש חייב לנהל את התנהגותנו.
בפעם הבאה שמשהו אינו מתנהל כפי שציפיתם, תשאלו את עצמכם:
מה באמת קרה? מה אני מספר לעצמי על מה שקרה? ומה ביכולתי לבחור עכשיו?
עצירה קצרה אחת יכולה לשנות שיחה, למנוע פגיעה מיותרת ולשמור על מערכת יחסים חשובה. די לחיים בסרט (או בחלום).
החופש הפנימי אינו נובע מכך שהעולם מתנהל כרצוננו, אלא מהיכולת שלנו לבחור כיצד לחיות בתוכו.
איננו שולטים במה שהחיים מביאים לפתחנו, אך אנחנו יכולים להמשיך ללמוד, להתפתח ולדייק את הדרך שבה אנחנו פוגשים אותם.
זוהי עבודה של חיים שלמים: לא לשנות את העולם כדי למצוא שלווה, אלא לפתח בתוכנו את היכולת לפעול מתוך שלווה גם כשהעולם אינו כפי שרצינו.
במה בחיי היום-יום אני מנסה לשלוט ללא הצלחה, ומה אוכל לבחור אחרת בעצמי?
לאמן את ההכרה. לחיות טוב יותר. חשיבה הכרתית מעשית לחיים.
ליצירת קשר עם אילן הרן
לשיעור התנסות חינמי בקבוצה פעילה



