"ושמחת בחגך"
אבל איך אפשר לשמוח עכשיו??
עם כל האובדנים
עם הכאבים
עם הצער
עם התסכול
עם הכעס?
איך זה בכלל שייך?
ימימה לימדה
שבכל אדם קיימת באר של שמחה.
אבל אנחנו לא תמיד חווים את המים משיבי הנפש של הבאר. הבאר לא תמיד נגישה לנו.
לפעמים על הבאר הזו מונחת אבן כבדה.
ממש כמו שמונחת אבן כבדה על ליבנו.
כמו אותה אבן שאבותינו הרועים היו מניחים על הבאר-
כדי שלא תזדהם, שלא יפלו לתוכה חיות, שהמים לא יגנבו-
כדי לשמור על המים.
כדי לשמור על הלב.
אז האבן מגנה
אך גם חוסמת
את ליבנו מלהתחבר לשמחה.
אז מה עושים?
מה יכול לסייע ללב הזה שלנו?
מה יכול לעזור לנו עם כל מה שקורה, לתת ללב מזור לצד כל מה שקורה ?
בסיפור של יעקוב ורחל מצאתי ריפוי-
את האבן הכבדה שמונחת על פי הבאר ניתן להרים רק כאשר כל הרועים מתאספים יחד:
"לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כׇּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלְלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃"(בראשית כט,ח)
אבל מה קורה כשהלב נמלא אהבה?:
"כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃" (בראשית כט,י).
כשמתחברים לאהבה הכל נהיה קל יותר, אפשרי:
"וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃"(בראשית כט, יח).
אז מה נעשה כדי לעזור לעצמנו ולאחרים לגול מעט את האבן שיושבת על הלב וחוסמת אותנו?
נ א ה ב
את עצמנו את זולתנו
נהיה טובים לעצמנו ולזולתנו, נקשיב לצרכים שלנו ושלהם, לרצונות, נדאג לעשות עבורנו ועבורם דברים משמחים ומחזקים.
נפגש, נארח ונתארח אצל אנשים אהובים
נאהב אותם
נתחבק
נתנשק
נשתף
נחלוק
נהיה ביחד
נגיד מילים טובות ומנחמות.
וכך נוכל קצת להשיב את נפשנו באותם מים חיים, שנמצאים אצל כל אחד מאיתנו בלב.
חג שמח ומועדים לשמחה
שנתבשר
בבשורות טובות
א מ ן
בקרוב ממש🤍
באהבה
מיריי
מדריכה ברוח ימימה
0526458773