שמי אריק חכימי, בן 55 שף במקצועי ומורה ללימודי חשיבה הכרתית.

לאורך השנים למרות אהבתי הגדולה לבישול ולאירוח, תמיד נמשכתי לעולם הרוח

ומה שהניע אותי תמיד היה הסקרנות וחקר של נפש האדם ושל נפשי.

שנים שחיפשתי וניסיתי לברר מה היא אותה התחושה הפנימית שליוותה אותי תמיד של געגוע

רחוק ועמוק למשהו לא ברור. געגוע למקום מוכר ברוחני אבל זר בגשמי.

כאילו שיש מקום שבו יש את כל הטוב ,השקט האמת ואת מקור החיים.

הזיכרון של המקום הזה היטשטש עם השנים ופינה את מקומו לגשמיות חזקה

שחסמה את האני האמתי וגרמה לי לשכוח מאיפה באתי ולמה באתי.

האגו עסק בהישרדות.

תמיד הוא רצה עוד דברים, תמיד הרגיש שחסר לו, רצה שיתנו לו וכעס כשמנעו ממנו דברים.

עם הזמן האגו השתלט ואני הזדהיתי אתו לחלוטין.

כל דבר שקרה והתרחש בחיים שלי נוהל מיד עם אגו והגבול ביניהם כבר לא היה קיים.

אבל הניצוץ נישאר שם כל הזמן. הגעגוע רק התגבר ,האגו דחף להישגיות ,למתח בעבודה בזוגיות,

לרצון בהפרזה ובנה אישיות שנייה לצד הנפש הרוחנית שהרגישה בחוסר ורצתה לפרוץ.

האגו השתלט וגרם להעמדת פנים ולבריחה מקשב פנימי .הוא רצה הסבר על כל דבר, שהכל יהיה

מוגדר ,ברור, מדעי ומוכח, ממה כל דבר מורכב וכיצד הוא עובד.

כשהגיע רמז על סיבתיות רוחנית לחיים האלה, לאגו היה קשה לקבל את זה.

חיפשתי מהי אותה נקודה דקה שיכולה לגרום להכרה לשחרר את כל החסימות בין רגע ולחבר את

כל מה שהרגשתי להבנה שתבטל את כל העומס-אגו ותחזיר אותי לאותו מקום שאליו אני מתגעגע

ונימצא בו רק לעיתים רחוקות לפרקי זמן קצרים.

החיפוש הזה התיש אותי ,לרצות להרגיש באמת שאני באמת.

העומס-אגו תופס את הרצון לדייק בכוח אדיר ולא נתן לו לצאת.

העבודה הקשה סביב השעון והרצון לספק תמיד את לקוחותיי ועובדי הביאו אותי להיות אדם עצבני,

מרצה, נותן בהפרזה רק בכדי לקבל חום שהיה חסר לי מעצמי ותכלית חיי הייתה עבודה ושיגרה של

קושי וחוסר בשמחת חיים וחיות.

ואז פגשתי את אלי בכר ז"ל שהיה מתלמידיה הוותיקים של ימימה.

באותו הערב כבר הצטרפתי לשיעור הראשון בהנחייתו ונשארתי ללמוד אצלו למעלה

מעשר שנים.

הלימוד הפך להיות הדבר העיקרי בחיי ומשבוע לשבוע הבנתי שמצאתי את מה שחיפשתי תמיד

ושהגעגוע שהיה לי ,היה לעצמי ,לפנימיות שלי שיש בה כל מה שאני צריך.

לימודי חשיבה הכרתית נתנו לי כלים מדויקים להבין את הסדר הקיים וכיצד להחזיר את הסדר האישי

שלי שהלך לאיבוד עם השנים לאותו הסדר הקיים . השינוי היה מידי ובכל תחומי חיי, העסקיים,

האישיים, המשפחתיים ומול כל מתרחש. מצאתי מקומות ועוצמות בתוכי שלא הכרתי, שיניתי דפוסי

התנהגות ,הבנתי כמה אמונות במקום עובדות מנהלות את חיי ועם הזמן גם למדתי לקבל ולאהוב את

מי שאני עם הטוב שבי ועם המיותרים שבי .

לפני 14 שנים, הוסמכתי כמורה על ידי המכון ללימודי חשיבה הכרתית והחלטתי

להתמסר להנחיית הלימוד .

מאז ועד היום ,אני לומד ומלמד את החומר בקבוצות ובפגישות אישיות.