מוֹשֶׁכֶת חוּט שֶׁל חֶסֶד אֲשֶׁר הוּבָא בְּפָנַי, כָּךְ פִּתְאוֹם.
חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ בְּרְסִיסַי זִכָּרוֹן מְעֻמְעָם מֵהַעָבָר הַרָחוֹק,
מַרְאֶה מְעֻרְפָּל שֶׁל עֵינַיִם – מַבָּט מְחַיֵּךְ,
קוֹל שֶׁל צְחוֹק רוֹטֵט בְּאָזְנִי.
עֵינֵי־רוּחִי מְבַקְּשׁוֹת לְהַחְזִירָם אֵל כָּאן וְעַכְשָׁו.
אֶת מָה בְּדִיּוּק לְהַחְזִיר ? מַרְאֶה תַּעְתּוּעִים? רֶטֶט שֵׁמַע מְדֻמֶּה?
חֲלוֹמוֹת שָׁוְא.
רְסִיסַי זִכָּרוֹן רוֹחֲשִׁים אֶל מוּל עֵינַי הַעֲצוּמוֹת
מְנַסָּה לִדְלוֹתָם, לְהָבִין מָה הָיָה טִיבָם, אָז?
עַכְשָׁו, מָה הֵם?
עֶרְגָּה אֶל זְמַן שֶׁאָבַד ? אֶל עוֹלָם שחָלַף ?
מוֹשֶׁכֶת אֵלַי חוּט שֶׁל חֶסֶד, מְעַט וְעוֹד מְעַט,
הַבְלָחוֹת שֶׁל רִגְעֵי קֶסֶם נִשְׁזָרִים בְּמִלִּים מְסַפְּרוֹת עָל חַיִּים – קֶשֶׁר חָדָשׁ נִרְקָם.
הַמַרְאֶה, הַקוֹל, הַמִלִּים, בְּפְּעִימוֹת שֶׁל חִיּוּת שׁוֹפַעַת מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ
מוֹשֶׁכֶת עֹנֶג וְשִׂמְחָה – מַתְּנַת שָׁמַיִם.
קוֹשֶׁרֶת אֶל לִבִּי אֵת חוּט הַתִּקְוָה הַמַמְשִׁיךְ לִרְקֹם עוֹלָם קָסוּם.
כתבה: מיכל חכמוב – מדריכה