ציפיות זה יכול להיות מסוכן
מהן באות אכזבות…. כן או לא?
יש לימימה חלק
המצפה והמתאכזבת
שבתוכו באופן שאינו ברור בהתחלה
ימימה אומרת לנו
תצפי לטוב
תצפי לטוב מטוב
מה היא רוצה?
והלא כולנו יודעים
שכגודל הציפיות כך גודל האכזבות…
וכאן ימימה מבקשת מאיתנו שניה לעצור
להתבונן
הרי אין שום דבר "רע" ברצון לטוב, בצפייה לטוב
ברצון להשפיע, בציפייה להשפיע
שתי המילים
רצון וציפיה
הם מילים ששולחות אותנו, מכוונות אותנו להתנסות, לטרחה, ליישום, לטעויות, להרפתקה
ציפייה היא לא עומס
היא כוח מניע המחובר להסכמת הלב
כן מותר לי לרצות
מותר לנו להתכוונן
ולכוון את הכלי שאנחנו
לְצַפּוֹת
להיות צופה לעתיד טוב יותר
לִצְפּוֹת את הטוב המגיע
חשוב שנבין
שמה שחוסם אותנו
הוא רישומי האכזבות מהעבר
אותם רגעים
בהם ציפינו ולא קרה מה שרצינו
ונרשמה במערכת שלנו אכזבה
שהובילה להקטנת ציפיות
עדיף כבר לא לצפות אמרנו לעצמנו…
ונכון…. גם כשאנחנו מצפים לטוב, גם כשכוונתנו להיטיב, ולהשפיע
אין בטחונות מה יהיו התוצאות
וזה קשה…
כי העומס עומס
בדרכו פועל
אז הגיע הזמן לומר כן לחלומות
לִצְפּוֹת למהות הולכת וגדלה
לרצות טוב מטוב
ולהמשיך בדרך
מבינות
ומגשימות
שלכםן
מיכל