צחוק
מאז שהתחלתי ללמוד, היא אמרה, אני צוחקת יותר. האם ימימה מלמדת לצחוק?
אז לא בדיוק, ימימה לא מלמדת אותנו לצחוק, היא כן מלמדת אותנו להסתכל אחרת על החיים.
דרך שינוי צורת ההסתכלות חווית החיים שלנו נהיית יותר קלה ומשוחררת. למשל:
כשבן הזוג שלי עושה משהו לא כפי שאני רוצה- אני רואה את הדרך שלו ויכולה לחייך במקום להיפגע כי "הוא לא מתחשב בי".
כשנאמרת לי מילה לא נחמדה- אני רואה שהיא מבטאת צורת מחשבה שונה משלי וזה יכול אפילו להצחיק אותי, במקום להכניס אותה מיד ללב.
כשאני טועה ולא מצליחה- אני יכולה לצחוק עם עצמי מתוך ראיית היכולת שלי וגם את חוסר היכולת.
כשיש יותר מאפשרות אחת, יש כבר יכולת בחירה.
כשיש יכולת בחירה אפשר לבחור בטוב.
כשאני בוחרת בטוב, אני מקשיבה אחרת, מבינה אחרת עונה אחרת. פתאום החיים הם לא רק שחור ולבן, פתאום הדברים הם לא רק טוב ורע, בעדי או נגדי.
אני לומדת שמה שחשבתי שנכון לי- פחות נכון לי (שתלטנות למשל) ומה שחשבתי שרע לי יכול להיות טוב לי (גמישות למשל), אני מגלה את הצחוק המשתחרר כשמשתחררת האחיזה ואת ההומור העצמי שמגיע כשאני יודעת שהמקום שלי בטוח וממשיך להתפתח.
הצחוק מראה על חיבור לשמחת החיים הפנימית. שמחה מכך שיש לי חיים, שיש מגוון והרבה אפשרויות. הצחוק מגיע משורשי השמחה הנמצאים בי תמיד, הבאים לידי ביטוי כשסוף סוף הוסרו החסימות של הלב.
עם השנים של הלימוד אני מגלה שבנוסף לשקט פנימי, גמישות מחשבתית, ופעולה מתוך טוב- נוסף גם הצחוק לחיי. תבלין נפלא המוסיף קלילות ושמחה בתוך המציאות המשתנה.
מוזמנת להצטרף ללימוד משנה חיים: בזכרון יעקב ובשיעורי זום