נְקֻדּוֹת אוֹר- וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר״ (בראשית א)

״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר״. (בראשית א.ג.)

נְקֻדּוֹת אוֹר

עַל אַף וְלַמְרוֹת הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר עַל כֻּלָּנוּ, 

נְקֻדּוֹת אוֹר רַבּוֹת מְרַצְּדוֹת בִּדְמוּת אֲנָשִׁים טוֹבִים

הֵן, כְּאֲלֻמּוֹת לְהָאִיר עַל (אֶת) דַּרְכֵּנוּ,

הִתְגַּלּוּת אוֹרוֹ שֶׁל הַלֵּב הַמְדַבֵּר

בְּשָׂפָה ִבִּינָתִית הַמְנִיבָה בְּרָכָה

מִלֵּב נָקִי הַמַּעֲנִיק תִּקְוָה נֶחָמָה וּמָזוֹר

יַחַד עִם אוֹר הַהַכָּרָה הַמֵּאִיר עַל הַהֲבָנָה הַמִּתְבַּהֶרֶת 

הַיּוֹדַעַת לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַטּוֹב וְהַהֵפֶךְ מִמֶּנּוּ

אוֹר הָרְאִיָּה מִתְבּוֹנֵן לִרְאוֹת בִּבְהִירוּת 

אֶת אֲשֶׁר נָכוֹן לָתֵת בָּעֵת הָזוּ

אוֹר עֵינַיִם –  מַבָּט נוֹגֵעַ בְּרֹךְ

אוֹר – מֵאוֹר פָּנִים – חִיּוּךְ שֶׁל טוּב 

אוֹר – חִבּוּק שֶׁל קִרְבָה.

יָד מוּשֶׁטֶת לְהָרִים יָד אָחוֹת – אוֹר הַמַּעֲשִׂים. 

הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים מַסְכִּים לְהָאִיר פָּנָיו לְעוֹד יוֹם שֶׁל אוֹר 

קַבָּלַת מַתְּנַת חַיִּים כֹּל יוֹם מִבְּרֵאשִׁית. 

אוֹר הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְהָאִיר, פּוֹרֶשֶׂת 

אֶת עַצְמָהּ בִּתְנוּעַה הַנִּפְתַּחַת בִּקְלִּילוּת       

הַנְּשִׁימָה מִתְרַחֶבֶת אֶל מֶרְחָב הַחַיִּים. 

שָׁרָה אֶת שִׁירַת הַהוֹדָיָה.