כְּמוֹ בְּסֻלָּם יַעֲקֹב – התְּנוּעָה התמידית שֶׁל עֲלִיָּה וְיְרִידָה

״וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה,

וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה;

וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.״

(פרשת ויצא – בראשית- כח’ )

כְּמוֹ בְּסֻלָּם יַעֲקֹב

יֵשׁ את התְּנוּעָה התמידית שֶׁל עֲלִיָּה וְיְרִידָה

המתקיימת בהכרתה של הלומדת.

עֲלִיָּה אֵל הרוחני הגבוה כדי לְהָבִין

ואז לָרֶדֶת אֵל (עָל) הקרקע לְיַשֵּׂם

וְשׁוֹב לַעֲלוֹת.

(מיכל חכמוב-מדריכה)

לרדת לעלות/ דוד אבידן

"לְהָבִין מַשְמָע לָרֶדֶת לְסוֹף- דָּבָר

אֲבָל מַה לּעֲשוֹת, אִם סוֹף הַדָּבָר נִמְצָא לְמַעֲלָה?

אָז לְהָבִין – מַשְמָע לְטַפֵּס בְּמַעֲלוֹת הַדְּבָרִים,

דֶּרֶך שִבְעָה רְקִיעִים וּלְמַעֲלָה מֵהֶם,

וְשָם הַדָּבָר נִמְצָא, מַמְתִּין בַּעֲטִיפָה זוֹהֶרֶת, לא נָגוּעַ.

מַה לַעֲשוֹת עִם הַדָּבָר הַבִּלְתִּי-נָגוּעַ הַזֶּה?

אֵיךְ לָגַעָת וְלא לָגַעַת בַּהֲבָנָה?

זֶה כְּבָר עִנְיָן שֶל הֲבָנָה דַּקָּה, שֶל צְלִיל,

אֲבָל גַם שֶל דְמָמָה דַּקָּה וִיכולֶת- הַמְתָּנָה,

אֲבָל גַם עִנְיָן שֶל כּשֶר-זִנּוּק בַּרֶגַע הַנָּכוֹן.

לְהָבִין מַשְמָע לְהַגִיעַ, וְזֶה כְּבָר עִנְיָן שֶל לוֹגִיסְטִיקָה

אֲבָל לְהַגִּיעַ אֵין מַשְמָע לְהָבִין, וְזֶה כְּבָר עִנְיָן מִיסְטִי.

אָז מָה עוֹשִים עִם זֶה?

קדֶם כָּל לא לָרֶדֶת לְסוֹף-דָבָר, אֶלָא לַעֲלוֹת אֵלָיו.

וְאַחַר-כָּך לא לַגַעַת בַּדָּבָר עַצְמוֹ, אֶלָא לַגַּעָת בְּעַצְמֵנוּ

לְמַרְאֵה הֵדָּבָר הַגָּדוֹל הַזּוֹהֵר לְמַעֲלָה.

וְאֲחַר כָּךְ לא לִסְלוֹחַ לְעַצְמֵנוּ עַל הַהַחְטָאָה."