הקשר בין ידיעה לבין ראייה – גבולות גובה סכך הסוכה
כתוב בספר ויקרא כ״ג-מ״ב
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".
ובפסוק הבא:
"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"
(ויקרא פרק כג, מב-מג).
הטעם למצוות הישיבה בסוכה, ״לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם…״
מה ידעו הדורות הבאים?
”…כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"
(ויקרא פרק כג, מב-מג).
מצווה על היושב בסובה לדעת בוודאות שהוא אכן יושב בסוכה
גם כדי להעביר את הידע לדורות הבאים, ליצור המשכיות לידע.
ואייך ידע היושב בסוכה, בוודאות, שהוא אכן יושב בסוכה?
ידע בזכות עינו השולטת = יצירת קשר עין של היושב בסוכה עם הסכך שמעליו.
״עַד לַמֶּרְחָק שֶׁהָעַיִן הוֹלֶכֶת אֵלָיו לָגַעַת בּוֹ״ (ישראל אלירז)
משום כך נקבע בהלכה גבול לגובה סכך הסוכה.
הגובה המקסימלי עד עשרים אמה.
למעלה מעשרים אמה, לא יהיה מודע שהוא נמצא בסוכה,
קשר העין יתרופף ולכן לא יחשב כיושב בסוכה.
אם על היושב בסוכה לדעת שהוא אכן יושב בסוכה כדי להעביר את הידע הלאה, ״לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם…״
🔸 כותב רבי נחמן:
זֶה עִקַּר מִצְוַת סֻכָּה לְמַעַן יֵדַע שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּסֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב,לְמַעַן יֵדְעוּ דֹּרֹתֵיכֶם וְכוּ'.
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּה,
דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה עֵינָיו וְדַעְתּוֹ צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת תָּמִיד אֶל הַסְּכָךְ
נשאלת השאלה מה זה אומר יֵדַע ?
יֵדַע– משמע יהיה בעל תודעה להיותו יושב בסוכה.
דרך ״עֵינָיו וְדַעְתּוֹ צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת״ולא ניגע כרגע בהבדלים שבין:
הבטה- הסתכלות – ראייה – צפייה- התבוננות -חיזיון.
יצירת קשר בין העין הרואה לדבר הנראה,
כדי להעשיר ידע קיים, לחזק את המודעות קיימת להעמקת משמעות הדבר.
(ליקוטי מוהר"ן קמא ס“ה):
"כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הִיא הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֵידַע מַהוּת הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה, וְהַיְדִיעָה הִיא בַּמֹּחַ.
וּכְשֶׁרוֹצֶה הַמֹּחַ לֵידַע זֶה הַדָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָרְאוּת,
וְהָרְאוּת הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה הַדָּבָר, וּמְבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, וְאֲזַי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁרוֹאֶה.
כתבה: מיכל חכמוב-מדריכה