"הַיּוֹם תְּנַסִּי לַעֲשׂוֹת מִדָּה בַּקֶּשֶׁב מִתּוֹךְ מִדַּת רֹוחַק" מדת הרוחק להתקרבות נכונה.
כדי להקשיב נכון לאחר ולהתקרב בלי להתערבב זה מתחיל בקשב נכון לעצמנו.
ימימה זצ"ל מלמדת: "מִדַּת הָרֹחַק – יְסוֹד בְּרוּחָנִי" והפרשה השבוע מיוחדת ועוסקת בנקודת השיא – מתן תורה, על מנת להגיע לנקודה זו קדמו שלושת 'ימי ההגבלה' וצווי הגבלה: "וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּֽׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ"…
ימי ההגבלה הם ימי הכנה שיש בהם תנועה של גבול, הרחקה מסויימת על מנת להתקרב.
ההגבלה או הגבול בעיניים של תדר הישרדותי שייכים למאבק או להתנגדות, אך כאן מרחב ההגבלה והגבול משרתים התכנסות והתמקדות על מנת להגיע נכון אל היום המיועד.
ימי ההגבלה הם כמו העקרון המשמעותי בלימוד ימימה, למעשה זהו עקרון רוחני עמוק כפי שימימה זצ"ל מלמדת אותנו "מִדַּת הָרֹחַק – יְסוֹד בְּרוּחָנִי" – למעשה, על מנת להתקרב נכון אל הזולת או אל ארוע שקורה יש לשמור על 'מידת רוחק', אחרת יש ערבוב עם האחר או פיזור של הכוחות שלנו (או גם וגם…)
ימימה מלמדת אותנו ש "נְחוּצָה מִדַּת הָרֹחַק, וּבָהּ מִדַּת הִתְקָרְבוּת וַחֲזָרָה אֶל עַצְמֵךְ" –
'מידת רוחק' היא כביכול לקחת צעד אחורה, כמו zoom out אלא שהיא בעצם צעד קדימה לכוון עצמך, את לוקחת צעד פנימה כדי להקשיב למערכת האישית שלך. לדוגמא מול אדם שמפעיל אצלך רגישות מסויימת, 'מידת רוחק' תאפשר לך קודם כל 'להיות על מקומך' להבין את עצמך, להיות בקשר עם מה שקורה לך ולהגיע למפגש איתו אחרת.
ובהעמקה נבין שבמידת רוחק נכונה מתאפשרת התקרבות נכונה לעצמך ולאחר. מדוע? כי נוספת כאן קבלה עצמית וקבלת האחר.
"לִהְיוֹת עַל מְקוֹמֵךְ. בְּמִדַּת הַהִתְקָרְבוּת הַנְּכוֹנָה כְּלַפֵּי אֲחֵרִים. דֶּרֶךְ מִדַּת רֹחַק וְזֶה הַכָּרָתֵךְ. יְאַפְשֵׁר לָכֵן לֹא לִהְיוֹת בְּשָׂדֶה אַחֵר כְּמִתְעָרְבוֹת וּמִתְעַרְבְּבוֹת. זֶה (ערבוב שדות) סוֹתֵר אֶת עֶצֶם קַבָּלָתָם שֶׁל אֲחֵרִים כְּפִי שֶׁהֵם. וּמִכָּאן זֶה סוֹתֵר קַבָּלָה עַצְמִית".
כאמור מידת הרוחק מאפשרת לך להיות על מקומך, להתחבר לשדה האישי שלך ולמה שמתרחש בו. מתוך הסדר הפנימי תתאפשר התקרבות נכונה כלפי האחר.
מהי התקרבות נכונה? התקרבות שיש בה 'תיחום והפרדה' (גבול) ואין בה ערבוב שדות.
מול הסיטואציה מידת רוחק מאפשרת מבט יציב מתוכך החוצה, בהפרדה מהאחר או מהעצימות של הדבר. הפרדה זו מאפשרת פרספקטיבה נכונה, לפגוש את האחר לא דרך המערכת האישית שלך שהתערבבה אלא מתוך סדר פנימי מתאפשרת הזדמנות לפגוש אותו על נקי, כפי שהוא מרגיש. במידת רוחק מתאפשרת קבלה עצמית וכן קבלת האחר, דרך ההבנה של כל צד.
ימימה מדגישה ש'ערבוב שדות' שייך להשתלטות על שדה של האחר, ובעצם משקפת את הדחיה כלפיו או אי קבלתו כפי שהוא…או דחיה של ה'עצמי' כפי שאני ועל כן צריכה להתערבב עם האחר.
על כן 'מידת רוחק' שייכת לקבלה עצמית ולקבלה של האחר, בלי לנסות לשנות או להשתנות על מנת להתקבל.
מודה ש'מידת רוחק' עבורי בהתחלה התפרשה כהתרחקות או הרחקה, משהו מאד לא נעים…כמו להגיד למשהו: "זה שלך לגמרי" (זה באמת התרחקות ולא מידת רוחק) וגם 'ערבוב' זו תנועה מאד אינסטינקטיבית ומגנה לכאורה ואף תורמת לאחר. התהלכתי עם זה ולמדתי את זה תוך כדי תנועה שההגבלה = 'מידת רוחק' זו תנועה שמאפשרת הפרדה וגבול בין שני צדדים או שתי תנועות פנימיות וזה מבורך.
שמתי לב שהפועל 'גבל' מופיע גם בהקשר נוסף, משלים. לגבל = לאסוף יחד את החלקים לכדי גוש אחד (מגבלים את הטיט) נבין שתנועת גבול היא מצד אחד מול משהו אחר, אלא שבכך מאפשרת התכנסות פנימה, קשר עם החלקים השונים הפועלים בנו וגיבוש או מיקוד של הפנימיות, גם המפגש עם האחר כבר יראה אחרת לאחר הפעלת מידת רוחק שיש בה התקרבות פנימה.
שבת שלום בתפילה לבשורות טובות ונחמות שיגיעו.