האם הרגש הוא פעולה? האם אני מפעילה רגש? בוחרת…?
והרי הרגש מתעורר בתוכנו… לא הזמנו אותו
בטח לא את הכעס, או העלבון
בטח לא את העצב, או התסכול
וכשאני מסתכלת פנימה אני אומרת הלוואי והיה לי את המנגנון להפעיל שמחה, אהבה, שקט
והמשפט שהכי מעצבן אותי הוא… עלבון זו בחירה
זהו שרק נדמה לנו שאין לנו את היכול להפעיל רגש
נכון היכולת הזו לא בשימוש
נכון גדלנו על אמונות שאין לנו
נכון זה קשה
ולא לא אני לא מתכוונת שנהפוך לרובוטים שלוחצים להם על כפתורים
אבל בעצם
כך המנגנון שלנו פועל
הילדה שלי מזעיפה אלי פנים ונלחץ אצלי כפתור (לא אני לחצתי… חו"ח) של עלבון
האיש שלי משחק בנייד כשיש ערמה של כלים בכיור ואצלי נלחץ כעס (מה הוא לא רואה… מה זו רק אחריות שלי… מה…)
האם נלחץ זה מה שקורה? או שאני זו שלוחצת?
בפועל בסיטואציה, אני לא שולחת יד לשום כפתור והאמת גם הייתי שמחה שהוא לא יופעל ואוכל פשוט להכיל, לבקש, לשאול… לתקשר
אבל… משהו קורה שם בפנים, ועם יד על הלב יש לי אחריות בסיטואציה
רק עלי ורק עלי ורק עלי
וכדי להבין איך אני יכולה להישאר יציבה אל מול המתרחש
עלי להתחיל להסכים לראות את הדעות שלי, את המחשבות שלי, ולשאול את עצמי… מה באמת רצית? מה את רוצה?
רק כשאנחנו מבינים מה אנחנו רוצים, באמת… אנחנו יכולים להתחיל לבחור וללחוץ על כפתורי המהות, לכוון את עצמנו ואפילו לעשות מעשיים שיראו לאחרים הזויים… כי העיקר הוא האומץ להפוך את הקערה על פיה, להתחבר לעיקר לעיקר לעיקר
שלום בית, אהבה, קירבה, שמחה, רוחב לב, פשטות…
ושלכםן באהבה
מיכל