🌻  ״ הַרְפֵּה־לָהּ כִּי־נַפְשָׁהּ מָרָה־לָהּ״ -(הפטרת לך לך – מלכים ב פרק ד)

🌻  ״ הַרְפֵּה־לָהּ כִּי־נַפְשָׁהּ מָרָה־לָהּ״

(הפטרת לך לך – מלכים ב פרק ד)

הַרְפִּי לָךְ, כִּי נַפְשֵׁךְ מָרָה־ לָךְ,

בין אם בְּנַפְשֵׁךְ מְרִירוּת פְּתָנִים (כמילותיה של זלדה-מֵהֵיכַל לְהֵיכַל)

בין אם נַפְשֵׁךְ מְעַט מָרָה־ לָךְ,

זו קריאה הפונה אל עצמך, להזכירך את שעליך לעשות כאשר הינך מזהה כִּי נַפְשֵׁךְ מָרָה־ לָךְ.

אך מדוע נַפְשֵׁךְ מָרָה לָךְ?

יתכן כי הינך אוחזת בהבנה כָּלְשֶׁהִי שֶׁקִבַּעַתְּ אותה במחשבתך.

הבנה מסויימת שֶׁהִתְקַבְּעָה כי את משוכנעת שֶׁהִיא הִיא הנכונה עבורך ועליך היה לקיים אותה וִיהִי מָה.

למרות שפועל, במציאות העכשווית את נמצאת במקום שלהבנתך פחות נכוןן לך להימצא בו.

כלומר, כרגע נמצאים בתוכך שני חלקים הסותרים זה את זה.

החלק האחד, ההבנה הנמצאת במחשבתך כקביעה, על מה ואייך ראוי ונכון לעשות.

והחלק האחר, שנעשה בפועל, המתקיים במציאות העכשווית .

שני חלקים המנהלים מלחמה ביניהם

ואין השלום שוכן בתוכך,

מלחמה מתרחשת בתוכך, מלחמת הספק המתישה את כוחך.

זו הסיבה להיות נַפְשֵׁךְ מָרָה לָךְ.

אם ברצונך להשתחרר מֵהַמָּרָה המשתלטת על נפשך,

עליך להרפות מהאחיזה בהבנה אשר קבעת אותה במחשבתך כאפשרות הבלעדית וְאֵין בִּלְּתָה.

הרי ממילא כבר עשית את המעשה, את נמצאת כרגע במציאות שונה מכפי שחשבת כנכון לעשותה עבור עצמך.

ברור לך שזמן ההחלטה במה לבחור, חלף, עבר.

הגעה להחלטה דרך מלאכת בירור הדבר עם עצמך,

מלאכה האמורה תמיד להיעשות קודם קיום המעשה.

״סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה״.

בירור עמוק, במה לבחור כדי להחליט מבין שתי אפשרויות

באפשרות המתאימה ביותר עבורך, כשכל אחת מהן היא בעלת ערך ומשקל לטובה.

ולבסוף בחרת באחת מן השתיים ובכל זאת את אוחזת במה שאינך.

כדאי שתרפי מהאחיזה בהבנה שהשארת אותה מקובעת  במחשבתך, מה גם שאת חוזרת אליה שוב ושוב כאילו יש טעם בחזרות הנישנות, הבלתי פוסקות.

מְנַדְנֶדֶת במחשבתך כמו בְּנַדְנֵדָת נַד־נֵד עָלֶה וֶרֶד, פעם חושבת כך ופעם חושבת אחרת.

ההבנה הנמצאת עדיין במחשבתך של הדבר הראוי והנכון לך יותר לעשות, כבר אינה מעשית, זו הבנה המונחת ככלי ריק דימיוני, שאין בו ממש.

היא מרעישה את מחשבתך, כמו שאומר הפתגם: ”אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא״

האם תרשי לעצמך להיפתח לאפשרות לראות את הטוב, היפה והנכון הקיים במציאות שאת חווה בזמן הזה.

היי נושאת חמלה כלפי עצמך,

העניקי לעצמך מנדיבות ליבך את הרשות להינות מהחוויה שאת חווה ברגע זה.

הניחי לנפשך, עד אשר תמצא מנוח.

אייך נַפְשֵׁךְ תמצא מנוח?

הַרְפִּי לָךְ.

כתבה מיכל חכמוב -מדריכה