״קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ;
וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח״. (ישעיהופרקס.)״אםאתמתקנתאתליבך, הנהשמחהעלהמקוםמחדשתאתאורושלהלב״
(ימימה זצ״ל) כשהלב האישי מחדש את אורו הפנימיכי אז נהיה בחיות פנימיתשיש בה שמחה ואהבת האדם. אור הלב הפנימי מתגלה
כלפי חוץ דרך מאור פנים.הארת הפנים,זה כמו ״להזריח שמש״.פעם קראתי את הביטוי ״הזרחתשמש״
בספר ״עלי שור״.להיות במאור פנים זה נקרא ״להזריח שמש.״להיות ״מזריחת שמש״, פירושה, להיות בתבונה של הלב הטובהלב האישי המבין שהקשר שלנו
עם כל אדם אמור להיות קשר שיש
בו יחס של כבוד ופיוס.ואם אנחנו מדברות על פיוס, כדאי לזכור את הימים האלה, ימי אלול, ימים של רחמים וסליחות,זמן של מלאכת ניקוי הלב האישיהאמור להתנקות מכל רבב
של טינה שהצטברה בו. אם ננקה,
כי אז נזכה להיות בלב מפויס.נזכה להיות ״מזריחות שמש״ממאור פנינו, מאורו של הלב. מיכל חכמוב - מדריכה