כלים בלימוד: לימוד הגמישות דרך התבוננות בשדה קמה- ״עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה״ (מגילת רות פרק ב ט)

״עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה״
(מגילת רות פרק ב ט)

״עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה״. כך אומר בעז לרות.
כלומר, שימי את עיניך בשדה 
כדי שתוכל ללקט את אשר 
יקצרון הנערות בשדה.

ויש את את המילים הבאות שימימה 
העבירה לנו דרך שירה: 
״צאי לשדה קמה, ז"א, 
תעמדי בפי שדה קמה ותלמדי.
תיראי,
הם כה צפופים ומלאים גרעיניה 
של שיבולת זקופה בשמש.
עמדי בפני שדה קמה 
ותראי אייך שכולן נוטות עם הרוח,
ז"א, עם הרוח הן לא מתנגדות, 
לא נשברות, 
הן גמישות והולכות לפי כיוון הרוח. 
וברגע שהסערה עוברת,
הן זוקפות קומה ותמיד ראשן 
בפני השמש החמה לקבל.״ 
(ימימה, זצ״ל)

בואו נעמוד מול שדה קמה, 
ונשים את עינינו בשדה 
כדי ללמוד לימוד כה חשוב 
לחיי היום יום.

מראה השיבולים הנוטות עם הרוח 
הוא המראה של הגמישות.
גמישות שכה נחוצה לנו במרבית המצבים, 
כמובן בתיאום עם התנאים הקיימים 
במצבים השונים.

גמישות ואוסיף, גם רכות. 
מעבר לגמישותן של השיבולים, 
כמה רכות יש בתנועה המשתנה 
של הנטייה עם הרוח.

והצבע הזהוב (שאותי באופן אישי מרתק) 
המשנה את גווניו בעת שינוי 
תנועת השיבולים 
כשהן נוטות עם הרוח.

כדאי לשמר את מראה שדה הקמה 
לנגד עינינו כדי שישמש לנו כתזכורת
לגמישות ולרכות.

ובוודאי שאני חייבת להזכיר לעצמי 
להגיע דרומה בעונה המתאימה 
כדי לראות באמת במו עיני את 
מראה השדות הנפלא.