סוכות תשפ״ד
״לְמַעַן יֵדְעוּ… ״ (ויקרא כ״ג)
שימת גבולות כדי לדעת דבר מתוך ראיית דבר.
״בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם…״ (ויקרא כ״ג)
מדוע אנחנו מצווים על ישיבה בסוכה?
״לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם…״
מה עלינו ועל הדורות הבאים לדעת? לא רק מהו טעם הישיבה בסוכה,
אלא שעל היחיד היושב בסוכה לדעת (בבחינת תודעה) שהוא אכן יושב בסוכה.
אייך ידע שהוא יושב בסוכה?
במסכת סוכה יש משנה העוסקת בגבולות גובה הסוכה.
מידת גובה הסוכה הנמוך ביותר המותר לבנייתה.
ומידת גובה הסוכה המירבי המותר לבנייתה.
כאן אתמקד בגבול הגובה המירבי המותר לבניית סוכה.
והוא: עד עֶשְׂרִים אַמָּה.
מֵעֵבֶר לגובה הכתוב, הסוכה פסולה.
כתוב במשנה:״סֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה״
מדוע נקבע גבול מירבי לגובה הסוכה?
אָמַר רַבָּה דְּאָמַר קְרָא: (אחד האמוראים המשתתפים בדיון)
כתוב: ״לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם כִּי בַסּוּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״
עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא דָּר בַּסּוּכָּה
לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁדָּר בַּסּוּכָּה
מִשּׁוּם דְּלָא שָׁלְטָא בַּהּ עֵינָא״
במילים אחרות,
על היושב בסוכה לדעת שהוא אכן יושב בסוכה. עליו להיות בתודעת ישיבה בסוכה.
אייך ידע? דרך שליטת העין דהיינו קשר עין.
הגבלת הגובה הסוכה תאפשר קשר עין בין היושב בסוכה לבין המושא הנראה, הסכך שמעליו.
ע״פ רבה עיקר הישיבה היא הידיעה בזכות העין השולטת.
למעלה מעשרים אמה, לא יהיה מודע שהוא נמצא בסוכה, קשר העין יתרופף ולכן לא יחשב כיושב בסוכה.
יש קשר בין גבולות העין הרואה לבין הידע – המודעות.
רבי נחמן כותב:
״זֶה עִקַּר מִצְוַת סֻכָּה לְמַעַן יֵדַע שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּסֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְמַעַן יֵדְעוּ דֹּרֹתֵיכֶם וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה עֵינָיו וְדַעְתּוֹ צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת תָּמִיד אֶל הַסְּכָךְ״
כתבה מיכל חכמוב