״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״ (רות ג)
בַּלַּיְלָה, בשְׂדוֹת בֵּית לֶחֶם, יָרְדָה רוּת אֶל גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים, לאחר שרַחֲצָה וסָכָה אֶת גּוּפָה, שָׂמָה שִׂמְלָתָהּ ובָּאָה אֶל המָקוֹם בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה אשר בָּא בֹּעַז לִשְׁכַּב שָׁם. ״וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וַתָּבֹא בַלָּט, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב״.
בעוד רוּת שֹׁכֶבֶת לְמַרְגְּלוֹת בֹּעַז,
״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ (בֹּעַז) וַיִּלָּפֵת…״ (רות ג)
״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״ – נקודת זמן שבה מתרחשת חֲרָדָה ולְפִיתָה.
האם זו נקודת זמן תחילת גאולה ? כאן, גאולתה של רות מאלמנותה (בֹּעַז אמור להיות גֹאֵל את רות בנישואין). אולי זו גם נקודת זמן לתחילתה של גאולה לאומית.
כמו גם,
״ וַיְהִי בַּֽחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה״ – נקודת זמן שבה מתרחשת מכת בכורות ולאחריה צְעָקָה גְדֹלָה – נקודת זמן תחילת גאולת בני ישראל ממצרים.
"וַיְהִ֣י ׀ בַּֽחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒…
…וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם:״ (שמות יב )
״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״ – כתב הפיטן יניי, פיוט הנמצא בסוף ההגדה של פסח.
תחילתו של הפיוט:
״וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
אָז רוֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה, בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרֶת זֶה הַלַּיְלָה.״
את סופו של הפיוט כולנו שרים בליל הסדר:
״קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה,
רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה,
שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה,
תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״
״יש להבדיל בין, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, – חצות של האדם וחצות של הקב“ה.״
״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״ – נקודת זמן מדוייקת, שרק ביכולתו של הקב״ה, לקבוע.
״אין בריה יכולה לעמוד על חצי הלילה אלא הקב“ה״
״הקב“ה יודע עתותיו ורגעיו וזמניו של לילה, לפיכך הוא נכנס בו כחוט שערה.״ (פסיקתא דרב כהנא ז׳)
מה היִחוּדִיּוּת בנקודת זמן (בַּחֲצִי הַלַּיְלָה), ע״פ חלוקת לילה אלוהית המדודה כחוט השערה ?
האם יִחוּדָהּ בהתרחשות המבשרת על תחילת גאולה? (למרות הזעזוע הנגרם ואולי בשל כך).
אם כן, כדאי להקשיב לקולה של בְּשׂוֹרָה.
״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״ – זמן נִסִּים ופְּלָאוֹת — הארת חשכת הלילה.
״תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״ (הפיוט מההגדה)