״…וְאִם־לֹא תָשִׂימוּ עַל־לֵב לָתֵת כָּבוֹד…״ (מלאכי פרק ב’)

יום שישי – א’ בכסלו, 

חודש טוב ומבורך.

״…וְאִם־לֹא תָשִׂימוּ עַל־לֵב לָתֵת כָּבוֹד…״

(מלאכי פרק ב’)

פסוק הלקוח מהפטרת פרשת תולדות -ספר מלאכי פרק ב’.

לרגע ניתן תשומת לב למילים : 

״תָשִׂימוּ עַל־לֵב״, האם המשמעות היא כמו להורות לחקוק על הלב דבר מה חשוב

 –״שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ״ (שיר השירים-ח’) ?

או ״תָשִׂימוּ עַל־לֵב״, במובן של להקשיב להוראה חשובה? 

מבחינתי שתי האפשרויות חשובות כדי ללמוד על המושג ״לָתֵת כָּבוֹד״. 

לָתֵת כָּבוֹד – חלק הנמצא בתוך מושג רחב הנקרא  לתת רגש כלפי הקיום, הנמצא רבות בחומר הלימוד.

המושג רגש כלפי הקיום הנמצא מתקיים בתוך המצווה החשובה והיא: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" ( ויקרא י"ט, ח')

ובוודאי כולנו מכירות את הדיבר החמישי שהוא ציווי מן התורה

״כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ״.

ובכל זאת יש לתת מקום של כבוד למושג לָתֵת כָּבוֹד ולא רק להשאירו כרעיון מופשט, ערטילאי,

אלא להבין את משמעותו כדי לקיים את משמעותו בתוך החיים.

נאמר בחומר הלימוד

״לכבד את השני לכבד  אותו  באמת  כי  אז  כבדת  את  עצמך  

כבוד  כלפי  הבריאה  שבך״ (ימימה זצ״ל)  

אם ארצה לתמצת את עיקר משמעות קיום המושג: ״לָתֵת כָּבוֹד״ ,

משמע, גילוי מעלת האדם, מעלת הבריאה, מעלת הדבר המוערך. 

גילוי מעלת האדם, הבריאה, משמע לגלות החוצה את הבנת חשיבותו של האדם, ערכיותו,

חשיבותו של כל אשר קיים בבריאה, ערכיותו, 

הבנת החשיבות והערכיות של כל אשר קיים בעולמנו, 

תודעת מעלתה של הבריאה כולה מעצם היותה יצירת בורא עולם. 

בספר תומר דבורה נכתב: 

”ירגיל עצמו לכבד הנבראים כולם, אחר שיכיר בהם מעלת הבורא אשר יצר האדם בחוכמה ויתבונן בעצמו שהם נכבדים מאוד מאוד שהרי נטפל יוצר הכל בבריאתם, ואילו יבזה אותם ח"ו נוגע בכבוד יוצרם" 

כתבה: מיכל חכמוב – מדריכה

054-6262761