"הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי“ (תהילים לא)
מידי יום אני פונה לקדוש ברוך הוא בבקשה:
״הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז״.
האם אני מבינה, באמת, את משמעות המילים
המדברות על מידת הביטחון בהשם יתברך?
בספרו ״חובות הלבבות״ של רבנו בחיי, כתוב:
״אַךְ מַהוּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מְנוּחַת נֶפֶשׁ הַבּוֹטֵחַ,
וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ סָמוּךְ עַל מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן לוֹ.״
רבינו בחיי כותב שעלי, על ליבי, לסמוך ולבטוח
במי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן לוֹ (לי).
הספקנית שבי מעלה שאלה:
האם הקדוש ברוך הוא, עושה עבורנו, תמיד,
את הטוב והנכון?
מסביבי אנשים שחרב עליהם עולמם ב״טוב״ שנעשה להם.
מודה, איני מבינה את משמעות המילים:
״הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז״
הלוואי ואזכה להבין, באמת.
אולי אקרא לו, כפי שכתבה, ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל,
בשיר 'תעבור על פניי':
"אֲנִי זְקוּקָה שֶׁתַּעֲבֹר עַל פָּנַי / עַכְשָׁו / וְתִקְרָא / חָזָק, בִּמְלוֹא גָּרוֹן, שֶׁתִּקְרָא // כְּדֵי שֶׁאֶחְיֶה. תִּקְרָא בִּשְׁמִי בְּבַקָּשָׁה"
חג אורים שמח.
מיכל חכמוב – מדריכה