״אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ״
(פרשת וירא- בראשית פרקים יח – יט)
״אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ״ אמרו המלאכים ללוט,
כשהם מְאִיצִים בּוֹ (״וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט״) להימלט על נפשו,
טֶרֶם הַמְטָרָת גָּפְרִית וָאֵשׁ מִן־הַשָּׁמָיִם עַל־סְדֹם ועַל־עֲמֹרָה׃
אִסּוּר הַפְנָיָת המַבָּט לְאָחוֹר, (כפי שצווה על לוט ומשפחתו)
מתייחס לזמן פעולת הימלטות של אדם, (”הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ״)
לָנוּס על נפשו ממקום שבו עומד להתרחש אסון עוצמתי,
כמו הַשְׁחָתָת עיר – (״כִּי־מַשְׁחִית יְהוָה אֶת־הָעִיר״),
כי אז יש לפעול בְּמְהִירוּת, בְּהֶאָצָה, ללא הִתְמַהַמְהוּת.
(כפי שעושה לוט -״וַיִּתְמַהְמָהּ״.), כדי להציל את נפשו.
בְּעֵת מְנוּסָה, אפילו תנועת הפניית הראש לאחור, לחלקיק שנייה,
תגרום לעצירת הגוף והשהיית תנועתו, קדימה, להמשך הבריחה.
אִסּוּר הַפְנָיָת המַבָּט לְאָחוֹר מתייחס גם לגבי מצבים
של הַבָּטָה על מעשי עוון, חטא ופשע,(״וְחַטָּאתָם—כִּי כָבְדָה, מְאֹד.״),
או, מַבָּט על מראה אימה מחריד,
העָלוּל לתת רישומו ולהשפיע לרעה על המצב הנפשי- רגשי, ולא רק.
לְמַעֵט יכולת הראייה האלוהית
(״אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה״) שרוצה לרדת ולראות מה מעשיהם של אנשי סדום, כדי
כדי שיתנו את הדין.
בלימוד חשיבה הכרתית ניתן דגש על הַפְנָיָת המַבָּט לְאָחוֹר ולא על איסורו,
כדי ליצור מפגש חוזר עם חֲוָיוֹת עָבָר,
שחלקן השאירו חותמן על הנפש במשך שנים וקבעו את היותנו אנו.
וחלקן, יתכן והיו, אף טראומטיות וגרמו לזעזועי נפש.
הַפְנָיָת המַבָּט לְאָחוֹר, מטרתו, לקיים זְמַן לִמּוּד,
ממקום של יכולת פנימית לקיים למידה.
זְמַן לִמּוּד – זְמַן הַשְׁהָיָת מַבָּט מִתְבּוֹנֵן, בּוֹדֵק, בּוֹחֵן, את הטעויות, הכשלים,
העוולות שנעשו, התגובות, התחושות,
לצורך עשיית תיקון ולצורך פיוס, סליחה
ועשיית שלום פנימי.
שנזכה.
מיכל חכמוב -מדריכה
054-6262761