תפיסה דימיונית – כאילו זו המציאות.
אחד החלקים הנלמדים הוא, ניקוי התפיסה הדימיונית.
מפליא עד כמה אנחנו ממלאים את מחשבתינו בסיפורים/ תסריטים דימיוניים ועד כמה אנחנו מאמינים לאותם סיפורי שסיפרנו לעצמנו והם אלה היוצרים את מציאות חיינו שעה שעה וכה משפיעים על מצבנו הרגשי ובכלל על ההתנהלות היום יומית שלנו.
לדוגמא,
מישהי מגיעה לאירוע חברתי וחושבת ומאמינה שכל אחד מהנוכחים שמסביבה אינו רוצה בחברתה כי אף אחד אינו פונה אליה בדברים. היא נשארת לעמוד בודדה בצד עם מחשבותיה על היותה לא מספיק מעניינת ולא מספיק נחמדה וכך היא נשארת בתחושת בדידות ואומללות כי היא מאמינה לסיפור שהיא סיפרה לעצמה. היא אינה מבינה שהנמצא במחשבתה הוא פרי דימיונה ורק היא יכולה לשנות את הנמצא ובכך לשנות את המציאות שהיא חווה.