יש תקופות של ירידה, האנרגיות נמוכות.
יש תחושה של רפיון, אולי ייאוש ריקנות.
ימימה מלמדת אותנו לקבל את עצמינו כפי שאנחנו בזמן נתון.
הקושי לקבל את עצמי בזמן של שפל הוא קושי עצום.
ההרגליות נלחמת בתחושת אי הנחת, אי הנוחות.
ההרגליות נאבקת בחולשה, ברפיון.
יש רצון עז שלא לומר תשוקה לחזור לחיוניות, למה שהייתי קודם לירידה.
ימימה מלמדת אותנו לקבל את עצמי כפי שאני על היכולות שלי.
לא לבזבז זמן ואנרגיה על מאבק מיותר.
לגלות חמלה עצמית כלפי יכולותיי.
ההסכמה לירידה היא היא המאפשרת,
שחרור מאחיזה ב"מה שנכון"
שחרור מנוקשות ותביעה כלפי עצמי כשאין לי כוחות.
היא היא המאפשרת להציץ, להגיח , לנסות מחדש
בלי קפדנות או דרישה,
מתוך רכות ונועם כלפי עצמי. כלפי עצמי.