שיפוטיות

לוקה בשיפוטיות,בעיקר כלפי עצמי.האשמה,הלקאה עצמית,ביקורת עצמית על שעשיתי/לא עשיתי,חשבתי/לא חשבתי,לא חשוב מה קורה לרב אני מוכנה עם הנבוט על הראש.

הדרך לצאת משם היא דרך הכלי-אין מחטטים בעומס מחזקים מקום טוב.ככל שמתמקדת בשיפוט עצמי הוא גדל וככל שגדל אני יותר משותקת,גורם לי ממש לקיפאון.צריכה ממש לברוח משם.הדרך לברוח היא להיות בעשיה מהסוג שמקדם אותי-בין אם עשיה גשמית שמקדמת משהו בחיים שלי (אפילו סידורים) ובין אם עשיה שגורמת לי להתפתחות אישית ורוחנית.חושבת שחשוב שאבדיל בין חיזוק מקום טוב לסתם הסחת דעת (כמו צפיה במשהו מטומטם בטלויזיה) לוודא שלא מתחזקת זמנית ממחליש.

שיפוט מול אחרים-כשנופלת למקום הזה,מוצאת שמה שמתחם לי את העומס ומוציא אותי משם זו נתינה לצד השני בדמות קשב נקי והתעניינות ע”י שאילת שאלות ושיקוף.המעבר הזה לכסא המקשיב והמתעניין עובד כמו קסם.

רוצה לקרוא עוד מלאכות?

היכנס לדף ״חדר מלאכה״ של המכון ותוכל להינות מעוד מלאכות של תלמידים, מדריכים ויוצרים. לחדר מלאכה

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…