ציפייה אכזבה ומה שביניהן

כולנו מצפים!

מצפים שהאחר יגיד מה שברצונינו לשמוע.

מצפים שהאחר יבחר את מה שאנחנו היינו בוחרות.

מצפים  שהאחר יתנהג כמו שחשבנו.

מצפים  שהאחר יקרא את מחשבותינו וכבר "יבין לבד".

כמעט בכל צומת דרכים מקופלת לה שם ציפייה, ממתינה בעין בוחנת

האם תתממש או תיכזב.

ימימה מלמדת אותנו הפרדה מהותית , חשובה .

דיוק מיוחד בענין ציפייה ורצון.

ימימה אומרת כי "הציפייה היא החלק המזיק של הרצון".

מה זה אומר?

הרצון הוא נהדר, נהר זורם שיש בו עוצמה,

הרצון הוא חשוב.

בזכות הרצון אדם מונע קדימה, מעלה,

בשאיפותיו, במעשיו.

הציפייה היא משהו אחר.

בתוך הציפייה מקופלת קפדנות, דרישה, תביעה שהדברים ייעשו בדיוק,

אבל בדיוק כמו שאני חושבת ו/או מבינה.

ההפרדה הדקה הזו בין ציפייה ורצון מאפשרת לרצון להיות בגודלו הטבעי, במידתו.

היא מאפשרת שחרור מהלקאה עצמית ומשיפוט אחרים.

דיוק ומיקוד הרצון ללא מעטפת הציפייה

יוצר  חיבור פנימי מחודש לרצון האמיתי שלי.

לידיעה הפנימית שיש בה וודאות פשוטה

וממנה שלווה.

לימוד מימה בקבוצות- מירי וידן

לפרטים: 0522857056