לשאת
כמה מצליחה לשאת וכמה לא…
נשיאת מסע החיים.
בתחילת פרשת 'נשא' אני רואה שכתוב בפרוט רב כיצד יש לשאת את משא 'קודש הקודשים'- המשכן ואוהל מועד
"בְּגִשְׁתָּם, אֶת-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: אַהֲרֹן וּבָנָיו, יָבֹאוּ, וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל-עֲבֹדָתוֹ, וְאֶל-מַשָּׂאוֹ. "
"כד זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי–לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא. כה וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד"
נשיאת משא קדוש.
ובהמשך הפרשה ,פתאום כתוב על הקשר בין איש לאשה…
מ ה ה ק ש ר??
נ י ש ו א י ן
לפעמים אני נושאת אותו
לפעמים הוא צריך לשאת אותי.
זה משא ומסע .
נשיאת הפכים-
הוא זכר היא נקבה
הוא גדל בבית כזה
היא בבית אחר
לה יש אופי ותחומי עיניין כאלה
ולו יש אחרים.
אז לפעמים אני צריכה לשאת (מהכוונה- 'לסבול') אותו גם רגשית : )
נ י ש ו א י ן
ימימה אביטל אמרה: " הוא התיקון שלי ואני התיקון שלו".
"מפגשים של תיקון"
מה עוד טמון במילה הזו, בתנועה הזו ,בנשיאה?
אני יכולה ל ש א ת אותו כלפי מעלה (במובן של 'לשאת על כפיים'= להרים).
והוא יכול לשאת אותי.
בפרשה גם מופיע ה: נשיא- המנהיג,
אותו שורש: נ.ש.א.
אז כיצד לוקחת מנהיגות?
הופכת לנשיאה בקשר הזוגי שלי?
זו שעושה צעד ראשון,
שרואה את הטוב, את העיקר
בי ובו
ומחזקת את הטוב הזה ואת החיבור
את החיבור החיצוני הזוגי
והפנימי האישי
בין החלקים בתוכי.
הזכר והנקבה שבי (ין ויאנג).
בפרטים הקטנים-
במילה טובה, בחיבוק
בשימת לב, בפינוק קטן.
בליטוף
בחיוך
כלפיו, ובתוכי.
שתהיה לנו שבת של נשיאת ההפכים כלפי למעלה, למקום גבוה יותר. בעוד צעד קטן.
באהבה מיריי