היא שיתפה אותו באיזה רעיון, מיזם חדש בעבודה.
הוא ענה בחוסר סבלנות, בהרמת קול.
היא נעלבה.
עוצרת.
מקום של בחירה:
ההרגל האוטומטי: להתכנס בפגיעות, לכעוס בתוכה ולשתוק.
אפשרות אחרת הכרתית, בונה: לראות את הפגיעות שבה, שעלתה לתיקונה, מול שליח, מול בן זוגה. לתת לעצמה מקום לרגשותיה, כאבה וגם לומר לו, לשתף אותו, בהרגשה שלה.
היא בחרה בהכרתית, המשתפת
הוא התנצל, לא היה מודע. הסביר.
חיבור.
ליבה נרגע וגם ליבו.
איש ואשה
"זכו -שכינה ביניהם, לא זכו -אש אכלתם"(חז"ל)
א-י-ש ואש-ה,
בשתי המילים: אש.
אם נסמן את אותיות: א' ש' בשתי המילים נשאר עם :
"יה"=שכינה.
אם חיים חיים של אש, של ריבים בלתי פוסקים, של כעס,
זה מקום שאוכל אותנו מבפנים, וגם מבחוץ, ואז, לא זכינו.
אם נוציא את האש הזו המאכלת נשאר עם השכינה (יה)- זכינו.
פרשת ואתחנן והאש-
המילה "אש" מופיעה 16 פעמים בפרשה.
"הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה–וַיֶּחִי. "
בתוך האש יש חיים יש קדושה.
אש מסמלת חיות, תשוקה לדבר-"אש בוערת בו".
אש מסמלת אהבה-"אש האהבה"
העדר אש מבטאת חוסר חיות, דכאון-"האש שלו כבתה".
מקום מיוסר.
האש היא מתנה, היא נותנת חיים, מסמלת חיות.
את קול האלוהים שומעים מתוך האש.
את קול האהבה.
האש מחממת, איתה מבשלים.
אך היא גם שורפת ומשמידה.
"כא וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת, כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת"
אש
מה נבחר לעשות איתה? באיזה עוצמת אש נשתמש?
בזו הבונה הנותנת חיות ואהבה?
או בזו השורפת ומכלה?
בוחרת היום באש האהבה.
באהבה
מיריי
(מתוך סיפור ששתפה אותנו לומדת)