יצירה במרחב ההכרתי

עשייה בחיבור לתכלית חיים

פרויקט ״רישומים מתוך פרשות השבוע״ התחיל לפני כשנתיים כאשר מצאתי את עצמי, בתור תלמיד לחשיבה הכרתית, עומד בפני חסימה בהתפתחות האישית שלי.

לימוד חשיבה הכרתית מספק לנו שני כלים שמהווים מעין מצפן בדיוק במקומות האלו של חיפוש תכלית לחיים.

בבסיס הכלים נמצאים שני עוגנים:

  1. תכלית החיים שלנו נמצאת במקום שבו יש לנו כשרון מולד.
  2. היא נמצאת במקום בו אנו פוגשים קושי גדול מאוד.

לקח לי שנים להבין את המצפן הזה. אבל כשהבנתי, התחברתי למקום של כשרון מולד אצלי שהוא יכולת ביטוי ויזואלית והלכתי למקום שמעלה בי את הקשיים הכי גדולים וזה הביטוי בשימוש בעיפרון ונייר.

העומסים שפגשתי שם היו בכיוון של שיפוט עצמי. משפטים ומחשבות כדוגמת: אתה לא אומן, יש מיליון ציירים טובים ממך, ועוד כאלה ודומים להם.

בלימוד חשיבה הכרתית, אנחנו מדברים הרבה על חלקים ועל חלקיקים – הכוונה לחלקי הנפש השונים שלנו, המידות, ממדי הנפש השונים כמו הממד השכלי, הרגשי, האנרגטי (מידת החיות שלנו), האמוני, ועוד.

ימימה אמרה שחלק נותן מאורו לחלק אחר, מהדהד דרך סיביו.

ז״א, יש קשר בין החלקים. ועל זה נאמר: כי האדם, עץ השדה. האדם הוא בבחינת עץ ששורשיו נטועים למעלה, ויש קשר בין כל ענף לענף, בין כל עלה לעלה. ז״א, ישנה חוקיות מסוימת לנפש אבל כדי להבין אותה, צריך ללמוד להכיר אותה ולראות אותה.

 

היום, במבט לאחור, אני מבין שכל רישום ורישום, היה בבחינת חלק שמאיר ונותן מאורו לחלק אחר, ורישום אחר רישום, קיבלו את אורם מחלק קודם והאירו לחלק הבא וכך נוצר לאט לאט, חלק אחר חלק, מבנה יציב.

הדבר הזה התאפשר בזכות שלושה דברים עיקריים שהם הבסיס לכל דבר שאנו עושים בחיים והם למעשה שלושת החובות שיש לנו בחיים והם:

  1. חובת הבחירה
  2. חובת הנאמנות לבחירה
  3. וחובת שחרור האחיזה בתוצאה

 

מרגע שהייתה הסכמת הלב שלי לבחירה בפרויקט כדרך למציאת תכלית, יצאתי לדרך בנאמנות לבחירה וכך במשך כשנתיים, רשמתי בכל בוקר שישי רישום אחד. לא היו סקיצות ולא רישומים מוקדמים, מה שיצא יצא. פה בא לידי ביטוי השחרור שלי מהאחיזה או מהתלות בתוצאה – שלעצמה יכולה להעלות עומסים גדולים מאוד.

המשכתי מתוך הבנה עמוקה שלא על התוצאה לבדה נשענת הדרך, אלא על פיתוח הנפש האישית שלי, הכרתה לעומק וחיבור לתכלית חיים שמקורה בחיבור לקדושה.

ההבנה הזו למעשה הוציאה ״אותי״ מהמשוואה של הצלחה או כישלון ויותר מזה, ביטלה לחלוטין את הרעיון של מטרה סופית לפרויקט אלא, ברוחי, ראיתי את עצמי ממשיך לרשום פרשות למשך כל חיי.

הפעילות או ה״מלאכה״ השבועית הזו, היו בבחינת אבני הדרך שעליהן אני דורך יום יום.

היום, למעשה, זו הפעם הראשונה שאני רואה לנגד עיני עשייה של שנתיים ועומד נפעם אל מול הנפח בדיוק כמוך.

בהמשך לכל זה, אני ושותפי לעשייה, אילן הרן, שמחים ונרגשים להביא לפניך את ספר ״חלקיקי תורה – רישומים מתוך פרשות השבוע שהוא בבחינת יהלום שבכתר. הספר פורש את כל פרשות התורה דרך נקודת מבט של חשיבה הכרתית והווה גשר נפלא בין חכמה יהודית עתיקה ונפלאה לבין החיים שלנו כאן במאה ה21 ומעניק כלים מהותיים להתמודדות עם מרחבים רבים בחיי היום יום שלנו, בזוגיות, מול ההורים, בעבודה ועוד.

 

רוצה לקרוא עוד סיפורים אישיים?

היכנס לדף ״תלמידים מספרים״ ומצא שם שפע של חוויות אישיות מהלימוד. לתלמידים מספרים

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…