הילדה שבתוכי


  1. נפגעתי
    המורה אמרה משהו, לא זוכרת מה,
    וממש נעלבתי.
    בבית חיכתה לי סבתי האהובה מכל : נונה ז”ל.
    עטפה אותי בזרועותיה הרכות ואמרה: “אולי כאבה לה הבטן?”.
    לרגע נעצרתי…
    שיקוף!

מה, לא הכול סובב סביבי?
לא הכול קשור אלי?
הלב הכואב שלי הוא לא כל העיניין?

התרחבה לי פתאום הראיה-
זכיתי בעצה לחיים,
שהתיישבה לי על הלב
לתמיד.

יש עוד מישהו מולי,
שיש לו עניינים משלו,
רגשות משלו,
כאבים משלו.

ימימה למדה אותי על הילדה הקטנה שבי, שאני נושאת בתוכי,
שמרגישה שהכול סובב סביבה והיא מרכז העולם.

זה טבעי!

כך הילד חווה את עולמו,
עד שמתחיל להתבגר ולראות שיש אחר.
ולא הכול שחור לבן, יש גם אפורים.
והוא לומד לבחור- להפריד בינו לבין הילד בתוכו,
לאהוב אותו, לחבק אותו,
אך לפעול מהמקום הבוגר שרואה שיש גם אחר.

יש עצ-ות מעץ הדעת טוב ורע- עצות של: טוב לעשות את זה ולא טוב לעשות את ההוא

ויש עצ-ות מעץ החיים-

עצ-ות שמשנות חיים.

לזכר נוניקה שלי האהובה

רוצה לקרוא עוד סיפורים אישיים?

היכנס לדף ״תלמידים מספרים״ ומצא שם שפע של חוויות אישיות מהלימוד. לתלמידים מספרים

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…