אייך הגעתי ללימוד חשיבה הכרתית

לפני כ- 28 שנים, פגשתי באקראי מישהי 
שהיתה חברתי ללימוד אמנות במשך מספר שנים
ושלא התראנו כשלוש שנים.

כשפגשתי בה ברחוב הציעה שניפגש למחרת בבוקר 
כדי לצייר. 
ואכן נפגשנו למחרת על גדות הירקון.

דיברנו על דא ועל הא  
ואז סיפרה לי על איזשהו לימוד שהיא נרשמה אליו.
שאלתי: מהו הלימוד?
כמעט ולא ידעה לספר כי עדיין לא התחילה ללמוד, 
רק אמרה: יש מישהי בשם ימימה 
שיושבים אצלה בסלון ומדברים.

מדברים? שאלתי.
כן. ענתה: מדברים.
זה מה שאמרה.
ביקשתי ממנה שתרשום גם אותי ללימוד
וכמובן נדברנו להיפגש כשיגיע מועד תחילת הלימוד.

הגיע המועד. 
חברתי מתקשרת להזכיר לי.
היום אנחנו ניפגשות אצל ימימה, כך אמרה.
אוי, איני יכולה להגיע היום, כך השבתי.
המצאתי סיבה כשלהי כדי לא לבוא ללימוד.

מדוע לא רציתי להגיע ?
פחדתי מאד, 
כי אמרה שמדברים שם אצל ימימה.
ואם מדברים, משמע
שאני לא נשארת רק שומעת איזושהי הרצאה,
אלא זה דורש את השתתפותי בדיבור.
זה גם לקחת אחריות.
פחדתי.
כי מה אומר ומה אדבר ? 

למזלי כי רב,
חברתי לא וויתרה לי על אותו שיעור ראשון 
של תחילת לימוד
אין לי מושג מדוע היא לא וויתרה לי, 
יכלה היתה להניח אותי לנפשי  
אך היא התקשרה אלי עוד מספר פעמים 
(ומדובר על אותו יום) 
ובכל פעם שהתקשרה המצאתי תירוץ חדש 
על אי יכולתי להגיע, 
עדי כדי כך פחדתי.

עד שפתאום התרציתי ובאתי.

ברוך השם. 
תודה רבה לחברתי. 
(השם שמור במערכת).

תודה לריבונו של עולם.
תודה לימימה, זצ״ל.

רוצה לקרוא עוד סיפורים אישיים?

היכנס לדף ״תלמידים מספרים״ ומצא שם שפע של חוויות אישיות מהלימוד. לתלמידים מספרים

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…