לימוד בחשיבה הכרתית על המשפט: ״אתה משקיף במה שמשתקף ממך״ בחיבור לספירת ״הוד שביסוד״

כולנו מכירים את הפונקציה באינסטגרם שמאפשרת לנו להוסיף פילטרים על התמונות שלנו כדי שיצאו ״יפות״.

למעשה, אין היום מצלמה או אפליקציה שמכבדת את עצמה, שלא תציע לנו מערכת משוכללת של פילטרים כאלו ואחרים, מיפים, מעוותים, מסדרים, ממחישים מצב רוח מסוים, מיצרים אווירה, מוסיפים, מחסירים והמגוון אדיר.

 

עכשיו בואו נבין מה קורה פה.

העולם שסביבנו, החברה, הסביבה, החברים הקרובים, וגם אנחנו, כולנו מקבלים בברכה את התמונות המפולטרות האלו. אנחנו מקבלים אותן בשם החדשנות, בשם העיצוב, היופי, הטרנד, זורמים עם העדר.

אבל למעשה, אם נבחן את זה, נגלה שהמציאות כולה הופכת למפולטרת לחלוטין, ז״א, הדבר עצמו, התמונה עצמה, כפי שנקלטה על נקי, כבר לא נמצאת שם, אלא מוסתרת ומעוותת תחת שכבות הקסם הדיגיטלי ומהאמת כמעט ולא נשאר דבר.

 

המציאות המעוותת הזו נמצאת כפי שהזכרנו בפרסום, בשיווק, במילים, בדימויים ולמעשה אוחזת בכל מישור בחיים שלנו.

אומרים שישנו דבר אחד שאי אפשר לקחת מהאדם וזה את החירות הפנימית שלו. האם זה נכון? האם זה קורה במציאות שלנו?

 

עכשיו בואו ניקח את זה לנפש שלנו כי פה העניין האמיתי ללמוד ממנו.

כשאני הולך ברחוב או יושב בישיבה בעבודה או נמצא במסיבה או בכל מקום אחר, ואני מביט בנוכחים, האם אני רואה אותם כפי שהם? או האם אני רואה אותם דרך מערכת מורכבת של פילטרים שאני עצמי המיומנות רבה הפעלתי? ונבין את זה יותר: כשאני מביט באדם שמולי, הדבר הראשון שעולה במערכת האישית שלי הוא צורך מסוים לשים את האדם הזה בתוך תבנית, תבנית שתעשה לי סדר בראש. השכל שלי מתחיל לתייג אותו במיומנות רבה. הוא מקריח, נמוך, שמן, מזיע, מסריח, יפה, מכוער, מעצבן, מזלזל ועוד אלף ואחת תגיות, וכל זה קורה בשברירי שניה.

אנחנו לא שמים לב לפעולה הזו מכיוון שהיא אוטומטית לחלוטין ונעשית לכאורה ללא שליטה.

לדבר הזה אנחנו קוראים שיפוט.

השיפוט הזה, מערכת התיוג הזו, משולה למערכת הפילטרים של העולם הדיגיטלי ולמעשה גם היא, מסדרת, מארגנת ומעוותת את האדם לפי הפילטרים ש״אני״ בחרתי במיומנות רבה.

אבל מהאדם שמולי, מהפנימיות שלו, לא נשאר זכר. ומדוע, מכיוון שברגע הזה, אני מביט בו ולא בי.

ובואו ניקח את זה צעד נוסף כי זה מצריך ביאור: כשאני ״עסוק״ בתיוג, (שיפוט פעיל), המערכת שלי עובדת בכיוון אחד בלבד וזה כלפי חוץ. זה כל מה שהיא יודעת לעשות מכיוון שפעולת התיוג צורכת משאבים גדולים מדי ומורכבים מכדי שתוכל להתקיים פעולה אחרת בו זמנית.

ולמעשה, ברגע הזה, אין כל התייחסות לפנימיות שלי. ז״א עצם הפעולה של התיוג, משמש כמערכת הסוואה לפעולה עצמה, בפני המערכת שלי, ההכרה שלי. ז״א, ההכרה שלי נמצאת תחת פעולת הסוואה מפני פעולה נגדית, אוטו אימונית.

אנחנו יודעים כבר, שהעומסים שלנו ובמקרה של הדיון הזה, עומס השיפוטיות, מטרתם להחליש את המערכת. העומסים שלנו הם הם התשתית שעליה אנחנו אמורים להתפתח ודווקא אל מול העומס וכמו שמשפט המפתח אומר ״אין התפתחות אלא בנוכחות של קושי״.

 

עכשיו בואו נתחיל להבין: אם אני מביט בך דרך פילטר השיפוט, המבט שלי למעשה לא נקי. אני מביט בך, דרך עומס אישי שלי, ושופט אותך, על אותו העומס בדיוק, ז״א, אם אני מתייג אותך כשחצן לדוגמא, אני מביט בך, דרך פילטר שנקרא שחצנות, או התנשאות, ז״א, אני שופט אותך על משהו שנמצא בי בעצמי ודרכו אני רואה.

וכבר אמרנו, שכשזה קורה, מה שאני לא רואה, זה את עצמי, במידת השחצנות שלי, בהפרה שלי, ולמעשה, אני גם לא רואה אותך.

 

אז מה נשאר לנו מכל הסיפור הזה? אני לא רואה ולא נראה. וכל המערכת המסועפת הזה, מתרחשת בדיוק באותו הזמן, גם בצד השני, גם הוא מביט בי, דרך מערכת השיפוט שלו וגם הוא לא רואה, לא אותי, ולא את עצמו.

וזו רק ההתחלה…

 

מה צריך לקרות כדי שאוכל לראות אותך:

אני צריך לראות אותך, דרכי. כדי לראות אותך באמת, אני צריך לראות קודם כל אותי, לסרוק את המערכת האישית שלי, לבדוק אם היא תקינה, לחפש הסוואות פעילות, לנטרל אותן, לראות את ההצלחה שבנטרול, להתחבר למקום היפה שבי שהצליח לנטרל את העומס, ואז, דרך המקום היפה שלי, דרך היופי הפנימי, שלי, רק אז, אני יכול להביט בך, ולראות את היופי האמיתי, שלך. והוא יהיה נקי, ללא פילטרים, ללא עיוותים, ללא החסרות ותוספות, ללא דעות קדומות וללא שיפוט, נקי כפי שאתה באמת, בן אנוש, כמוני.

 

ובחיבור נפלא לספירת ״הוד שביסוד״:

כשאדם בוחר, אפילו לרגע אחד, לבדוק מה קורה איתו, לבדוק האם הוא בכיוון הנכון, כשאדם שואל ולו לרגע אחד, את השאלה הנכונה, כשמתוך התשובה הכנה, המבט מופנה פנימה ודרכו פנימה לאחר, שם מתקיימת מידת הרחמים מכיוון ששם, ברגע הזה, יש הוד שעוטף אותך, היופי הפנימי שלך, כשמשתקף ממך וכשאתה משקיף בו ודרכו רואה נפש אחרת ומבין שאין הבדל ביניכם, שם אתה נוגע ביסוד, ולמה נוגע ביסוד? מכיוון ששם נעשה תיקון ביסוד שממילא מטבעו רוצה להתפתח, שם אתה מחדש ומתחדש ושם אתה נכנס לזרימה האמיתית של מערכת ההפעלה שלך שהיא היא היסוד להתפתחות האישית שלך.

 

רוצה לקרוא עוד מלאכות?

היכנס לדף ״חדר מלאכה״ של המכון ותוכל להינות מעוד מלאכות של תלמידים, מדריכים ויוצרים. לחדר מלאכה

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…