לימוד בחשיבה הכרתית על -המקום האישי – חלק ב

חלק ב׳

ישנו ערבוב בין הילד לבין הלומד..

בכל אחד מאיתנו קיים ,הילד״ שאותו הוא מכיר וסוחב כבר שנים.

אחד הקשיים הגדולים ביותר, הוא לראות את הילד שבי ולהפריד בינו ובין הזמן שלו, לבין עצמי היום.

הסיבה לקושי היא שלמעשה, מעולם לא נפרדתי מאותו ילד. בהרגשה הרגילה שלנו, אנחנו מרגישים עצמנו תמיד צעירים. השנים והגיל אינם משפיעים על הנפש, לנפש אין גיל. על זה נאמר: ברוחני אין זמן.

ואנחנו מכירים את המקום של ההורים או אפילו ההורים של ההורים שאינם מרגישים זקנים, הרוח נשארה צעירה. אמנם משקולת החיים מורגשת היטב אבל אם ננקה אותה, נראה שהנפש, במלבושים שלה שהם המחשבה, הדיבור והמעשה, לא השתנתה כלל אלא מה שהשתנה זה היכולת הפיזית שלהם לבטא את עצמם.

 

ז״א, העובדה שמעולם לא נפרדנו באופן רשמי מהילד, מקשה על היכולת שלנו לראות שהוא כבר מזמן לא נמצא בנו ומה שקורה הוא שאנחנו משמרים את הזיכרון ואת החווייה של הילדות במחשבות, בדיבור ובמעשים שלנו מתוך הרגל של שנים ולכן התכונות שאפיינו את הילד שהיינו, כל כך דומיננטיות והווליום שלהם בחיים שלנו מעצם השימוש הבלתי פוסק גבוה מאוד ומעוות לנו את המציאות כפי שהיא באמת.

 

נשתמש בדוגמא של אדם, שבילדות, חווה מערכת יחסים עם הוריו שלא אפשרה לו להביע את עצמו כראוי. ז״א, ההורים נכנסו למקום האישי שלו באופן כזה שלא אפשר לו לחשוב באופן עצמאי, לא אפשר לו לעמוד מול אתגר כי ההורים באו תמיד לפתור הכול בשבילו וכשהייתה לו דעה על דברים מסוימים, ההורים, ממקום מגונן, הניאו אותו לכיוונים אחרים שלא תאמו את החווייה הפנימית שלו.

מערכת היחסים הזו למעשה שללה את המקום האישי שלו והכתיבה את המקום האישי של ההורים שלו.

 

אותו ילד יגדל להיות ילד שתלטן, מתוך הצורך להחזיר לעצמו את השליטה, אבל הוא אינו מבין מדוע הצורך שלו לשלוט בכולם, מעלה בו תסכולים תמידיים, דחייה מהסביבה וכו.

ויותר מזה, הוא עצמו לא באמת מכיר את המקום האישי שלו מכיוון שמהילדות הוא סוחב את אותה חוויית חוסר השליטה ודרכה הוא חושב, מדבר ועושה.

 

על זה ימימה אומרת את הדבר הבא:

״כשרבים עם השני לא נמצאים בהכרה למקום האישי שלו .

לכבד את המקום האישי שלך וגם את שלו אין זו הבנה פשוטה. להכיר במקום האישי  מאפשר לקבל את עצמך כפי שאתה פנוי מאחיזה בעומס ומאפשר לעצמך לכוון את עצמך לתיקון מתמשך מחזק ומשחרר, לקבל את עצמך כפי שאתה לקבל אותו כפי שהוא.״

 

אותו אדם, כשהוא במאבקו על המקום האישי שלו, למעשה מתנהג עם הסביבה בדיוק כפי שהוריו התנהגו איתו. בעודו מנסה להתנהג הפוך מההורים, הוא למעשה עושה כמוהם לאחרים.

אינו מכיר את המקום האישי של האחר מכיוון שאינו מקבל את עצמו כפי שהוא, מכיוון שמעולם לא קיבלו ההורים את המקום האישי שלו, ולכן ממשיך כל הזמן להיות אותו הילד ואינו לומד.

 

ההפרדה הזו חשובה כדי להתפתח. ההפרדה בין הילד שבך לבין הלומד שאתה נחוצה כדי להתחיל לנקות, לתקן ולשחרר את עצמך מהרגלים ישנים ולפתוח בפני עצמך ראייה חדשה מתוך נתינה לעצמך, מתוך רגש חדש לקיומך.

רוצה לקרוא עוד מלאכות?

היכנס לדף ״חדר מלאכה״ של המכון ותוכל להינות מעוד מלאכות של תלמידים, מדריכים ויוצרים. לחדר מלאכה

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…