להעלות אור – הקשר בין הרוחני לגשמי – ״בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת” (במדבר ח)
״בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.״ (במדבר ח) לאחר שסייים משה להקים את המשכן. ניתנת הוראה לאהרון הכהן (במדבר ח) להעלות את הנרות אל מול פני המנורה. בהעלותך את הנרות - פעולת העלאת אור, שהיא למעשה הוספת אור בכל מעשה ודיבור להגדילם לדרגה גבוהה יותר מכפי מדרגתם העכשווית. זו מלאכת התיקון. אייך עושים זאת ? כתב רבי אלשיך הקדוש בפירושו את פרשת בהעלותיך (זה אינו ציטוט) כשם שקיים המשכן כאן בעולמנו, קיים משכן עליון בשמיים המקביל בצורתו ובתבניתו למשכן על הארץ. כך גם ישנה, במשכן העליון, בשמים, מנורה עם שבעה נרות, כנגד המנורה במשכן התחתון. ״המנורה התחתונה תאיר מול פני 'המנורה העליונה' ״ ('האלשיך הקדוש' פרשת בהעלותך ח, ב,) המראה של שתי המנורות, התחתונה מול פני העליונה, הוא כמו מראה של פעולת התיקון הנעשית בפנימיות שלנו, דרך יצירת קשר בין שתי הוויות אישיות. האחת, הקיימת בשמים, מראה של הוויה מפותחת, הנמצאת במדרגה גבוהה, הרחוקה עדיין מהבנתינו ובוודאי מהשגתינו. ומולה, כאן על הקרקע, הוויה של מציאות אישית הפועלת כפי שהיא במדרגתה העכשווית. שתי הוויות, כמו שני עולמות. חיבור בין שמים לארץ - קשר המקיים יחסי גומלין בין ההבנות העליונות לבין התחתונות דרך תנועה של עלייה מעלה כדי למשוך מההבנות הרוחניות הגבוהות את אשר מתאפשר ולרדת כדי להגשים על הקרקע. לעלות ולרדת ושוב לעלות ושוב לרדת. נאמר בחומר הלימוד: ״כמשתתפת על הקרקע בפני השמים להעלות ניצוצות של אור״. (ימימה, זצ״ל) מיכל חכמוב - מדריכה