טו בשבט – הנטיעה יש רעיון של זמן עכשווי – נוטעת מצמיחה וקוצרת עם אילנה נגר

טו   בשבט  –   הנטיעה

יש רעיון של זמן עכשווי – נוטעת מצמיחה וקוצרת

את שקיימת בפנים נושאת טוב בלבך ובמחשבתך זה העיקר. דרך הטוב שבך תוכלי להבין ולעשות מלאכה ללא מאבק, עם תוצאות של ניקוי העומס. העומס הוא משני למה שאת נושאת בתוכך: המחשבה, הלב, הקשב והרצון הטוב קיימים ולידם ההפוכים להם, ובכל זאת תיחומים מתחמים את הטוב ואת המיותר, הם יאפשרו לך לבחור דרך הטוב ולנצח את המיותר. תנסי היום להקשיב לכל הקבוצה ותמצאי חלקים שיאפשרו לך לשמוח.

העומס הוא בעל שנים מהילדות. ואם יש 30-15-20 שנה עומס זה הרבה מאד. ללומדת – תנסי לאסוף את כל העומס הזה ולתחם אותו לזמן הקודם.

צריך לדעת שכוחו של העומס אינו ככוחו של המבנה, הבונה את המבנה שבה כל הזמן היא הרבה יותר חזקה מחלקים של העומס.

יש רעיון של זמן עכשווי – נוטעת מצמיחה וקוצרת.

העומס – לדעת שהתחיל במעט, הילדה שבכן לא רשמה את החום האמיתי המדויק לליבה מההורים כי ילדה אם שומעים אותה, את מילותיה שמתחילה עד שמסיימת, אם מעודדים אותה יש לה הכרה טבעית למקומה.

הלב נושא את אשר רשם, אבל בתיחום בנפרד ושומר על התיחום הזה, יש את אורו ושמחתו של הלב, מספיק שתדייקי בנתינה אמיתית כלפי עצמך ואז שמחה ושקט מגיעים מיד אחרי דיוקך ובזמן דיוקך.

יש כאן רעיון של הזמן; זמן עכשווי – דיוק עכשווי למרות כל מה שהיה.

מה שוקל יותר?

האם תתקרב לעצמה, תקשיב להבנתה הטובה, לליבה הטוב לחבר ביניהם קו, או שמא תקשיב רק לחלק המפר?

תדע לבחור ולדייק. העומס שווה בלבול, דיוק שווה התבהרות. אם דיוק שווה התבהרות ודאי שהוא בא מהתחזקות ההבנה. קודם מבינים ואז יש התחזקות נוספת. אין ריבים כדי להתקיים כי יבוא מרחב קיומך. מימדים מאפשרים מרחב לקיום.

הבלבול תמיד משרת את העמעום, הלא יודעת, הספק, חוסר אמון ולמה? כי ילדה קטנה שם בזמן שלה לא רשמה רגש נקי בתוך ליבה, אז מקומה השתנה, את כלומדת אמורה להחזיר לך את מקומך. למדנו מהלומדת המהססת החוששת, מהלומדת שהתעוררה ועכשיו נלמד מעוד לומדת:

הלב שלה קרוב אליה – מקשיבה לליבה, מה מאפשר לך אותו לב נוכח?

ברגע שלב סגור – הוא נאבק.

להרשמה: טל': 052-6028511

E :    ilanayemima@gmail.com

https://www.ilana-nagar.co.il/