הר שדה ובית

לפני כשבועים סיימנו לקרוא את ספר בראשית, המספר את סיפור אבותינו והתחלנו לקרוא את ספר שמות.
קראתי מאמר שמצא חן בעיני, המתאר איך חז”ל המשילו את אבותינו.
את אברהם אבינו להר – “בהר ה’ יראה”, אברהם מגלה את שם ה’ בעולם, פורץ דרך, עולה בהר ומחדש.
את יצחק אבינו המשילו לשדה – “ויצא יצחק לשוח בשדה”, יצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם, מפתח ומתמיד בדרכו.
ואת יעקב אבינו הלא הוא ישראל, המשילו לבית – “ויקרא את שם המקום ההוא בית אל” יעקב מקים את 12 השבטים ומיישם את דרכי אבותיו.
וחשבתי לי כמה שזה יפה, שלושת אבותינו שבתכונותיהם הייחודיות נמשלים למבנה של הר-שדה-בית. מבנה שאפשר להסביר איתו את תהליך הלימוד והתיקון.
ההר מסמל שינוי ושיפור, הטיפוס עליו מצריך טירחה רבה, בדרך יש נפילות וקימות ונדרשת נחישות רבה על מנת להמשיך ולעלות בהר. על מנת לתקן אני נדרש לחובת הבחירה ולחובת הטירחה, בחירה בדרך חדשה שיש בה עמל וטירחה, חיזוק המהות ותיחום עומסים. עבורי, ההבנות היישומיות לשבירת האוטומטים הותיקים והמוכרים, שיודעים להתחפש ולשכנע ולהסביר – היא מהות הטיפוס. יש נפילות מהן אני קם, ניסיונות שלעיתים מצליחים ולעיתים לא, מתרחשים מאתגרים שבאים לתיקוני, מעלים קשיים ומצפינים שיעורים.
ואחרי ההר מתחילה ההליכה בשדה, ליישום ההבנות נדרשות התמדה, נאמנות לבחירה, אין אתגר נראה לעין, אין חידושים, רק הליכה שגרתית. הבנה-יישום-תוצאה וחוזר חלילה. היחסי התמידי והמשתנה התמידי, מרגיל את עצמי להליכה החדשה וכל פעם מצליח עוד קצת, ועוד קצת.
ולפעמים, ברגעי חסד, במבט לאחור, בחשבון נפש, אני מגלה לשמחתי שהגעתי הביתה. זה עובד. אין הר, אין שדה – יש בית. העומס תחום, האוטומט דהה ובמקומו עלתה עשייה יפה וטובה, הבנה מהותית מחזקת ומקיימת.

רוצה לקרוא עוד מלאכות?

היכנס לדף ״חדר מלאכה״ של המכון ותוכל להינות מעוד מלאכות של תלמידים, מדריכים ויוצרים. לחדר מלאכה

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…