כשאני מקשיבה לאחר,
האם אני מקשיבה למילותיו?
לתדר של דבריו? לרווח שבין המילים?
האם אני יכולה, רוצה, להתרכז בו ובמילותיו?
או שאני מביאה את עצמי לדבריו?
מכניסה את מחשבותיי למילותיו?
חושבת מה תהיה תגובתי בזמן שהוא מדבר.
עוסקת בשאלה "היכן זה פוגש אותי"?
במקום להקשיב באמת למילותיו.
גם הקשבה "על נקי"
כמו שימימה אומרת, מבקשת הפרדה.
הפרדה ביני ובין האחר.
יכולת,
לתת מקום של כבוד.
מקום נפרד למילותיו של האחר,
להבנותיו,
לבחירת מילותיו,
לתדר ולשפת הגוף שלו.
יש בזה שילוב של הפרדה וענווה, הפרדה והמתנה.
יכולת לשים את עצמי מקשיבה "על נקי"
ללא ערבוב ביני ובין האחר.
הקשבה "על נקי" משחררת אותי מתגובה עכשווית,
משחררת אותי ממקום "הצודקת" , "היודעת".
הקשבה "על נקי"
משחררת את האחר ויוצרת
פתיחות מלב אל לב.
לפרטים נוספים לקבוצות למידה – מירי וידן -0522857056