ברוגז

ברוגז ברוגז לעולם, שולם שולם אף פעם.

חלק מהותי מהחיים שלנו יושב על המימד הבינאישי, תקשורת עם האחר. אנחנו רוכשים כלים ולומדים איך לתקשר עם האחר במהלך החיים מהילדות ועד הזקנה. חלק מהכלים נקיים וחלקם מניפולטיביים. אחד הכלים שפוגשים בדרך זה ״הברוגז״. כאשר אני רוצה משהו והאחר מסרב לתת לי, אני מתחיל במניפולצית הברוגז. אני מתנתק עד שהשני יתן לי את מבוקשי ואז אני אסכים לחזור.

הבעיה היא שחלק מהכלים שאני רוכש בילדות אני בטעות לוקח איתי לבגרות, גם אם הם עבדו וגם אם לא. בנוסף מה שעוד יותר מחמיר את הבעיה זה שאני מפעיל תחכום ויצירתיות כדי להסוות את האינפנטיליות: אני קורא לזה ״תיחום״ או ״שמירת מרחק עד שאני ארגע״, אני מסביר לעצמי הסברים מעולים למה עדיף לי ללא האחר בחיי, וכיוצא בזה.

לפעמים אני באמת צריך מרחק, אז איך יודעים אם זה תיחום או ברוגז? התשובה היא בהסתכלות פנימה. בכנות וביושר לב, האם יש לי ציפיה מהאחר? אם אני מחכה למשהו שהאחר יעשה זה ברוגז, אם אני מחכה למשהו שיזוז אצלי, זה תיחום.

ומה עושים כשהאחר בחר להיות ברוגז איתי? מה אם זה מאוד מאוד מפריע לי?התשובה היא ששוב צריך להסתכל פנימה. הרי העומס הזה הוא של האחר ולא שלי, הריחוק בא ממנו לא ממני. אם אני לא מסוגל להתמודד עם הריחוק של האחר אז יש בי תלות וזה משהו שאני צריך לעבוד עליו. ואם אני כן מסוגל אז פשוט להמתין ולאותת לאחר שאתה מוכן לקרבה, עד שימצא הוא לנכון להתקרב.

שי רז

רוצה לקרוא עוד מלאכות?

היכנס לדף ״חדר מלאכה״ של המכון ותוכל להינות מעוד מלאכות של תלמידים, מדריכים ויוצרים. לחדר מלאכה

תוכלו להשאיר פרטים ולקבוע איתנו פגישה

גם ZOOM הולך…