fbpx

חיפוש חופשי  של מאמרים ווידאו

בימים ההם – בזמן הזה . ״אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו:״

חפשו קבוצת לימוד עם

מאמרים נוספים של המורה

-הרפה-לך-כי-נפשך-מרה.001
🌻  ״ הַרְפֵּה־לָהּ כִּי־נַפְשָׁהּ מָרָה־לָהּ״ -(הפטרת לך לך - מלכים ב פרק ד)
להרפות מאחיזות. להרשות לעצמך להיות בשקט ולהינות.
-והיה-ברכה.001
🌻״… וֶהְיֵה בְּרָכָה׃ ״
על תפקידו של הזוכה בברכה להמשיך לתת מברכתו.
-חזק-לחזק-איש-את-רעהו.001
   🌻״אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, יַעְזֹרוּ; וּלְאָחִיו, יֹאמַר חֲזָק.״. 
חשיבות הרוח בנתינה לעצמי ולרעך.
-וכל-גבולך-אבני-חפץ.001
״…וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ״ (ישעיהו נ״ד-הפטרת נח)
על איפיון הגבולות

תזכורת מהעבר הרחוק כדי ללמוד לנהוג בכבוד, בזמן הזה.

חוה״מ סוכות – תשפ״ד

בימים ההם – בזמן הזה
״אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו:״
(מסכת סוכה פרק ה משנה א)

זו תזכורת המופנית לכולנו,
תהא הדעה האישית ותפיסת העולם של כל אחת ואחד מאיתנו, כפי שהיא, הפנייה היא לכולנו,
לכל אחד ואחת מאיתנו, ללא יוצא מן הכלל.

 

תזכורת לתקרית שקרתה בעת ניסוך המים בחג הסוכות בבית המקדש השני (בשנת כהונתו המלך אלכסנדר ינאי 76-103 לפנה״ס – ימים של מחלוקות בין צדוקים, לבין חכמים- פרושים).

כך מתואר המעשה במסכת סוכה צ״ז:
"ולמנסך אומר לו הגבה ידך, שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן" (סוכה צ"ז).

 

תיאור של מעשה התרסה שעשה הכהן (כנראה צדוקי. יש המייחסים את המעשה למלך אלכסנדר ינאי, שהיה גם כהן גדול) שהתנגד להלכות ניסוך המים כפי שהיו נהוגים בבית המקדש. (ע״פ תורה שבע״פ). וכדי לבזות את פעולת הניסוך, (שנעשתה לאחר פעולת השאיבה ממעין השילוח, ברוב עם ובשמחה) הכהן מנסך על גבי רגליו, במקום לנסך על גבי המזבח.

 

אירוע שקרה בעת שנערך טקס ניסוך המים בבית המקדש, בחג הסוכות, שהביא לאחריו מלחמת אחים קשה עם אלפי הרוגים.

 

כך מתואר בקדמוניות היהודים יג:
(את שקרה לאחר שכל העם רגם את הכהן המנסך, באתרוגיו):

ויקצוף המלך מאד וחמתו בערה בו ויט ידו מעל המזבח ויקרא:
"חרב, חרב על פרושים!" וישלפו גדודיו שומרי ראשו את חרבותיהם ויהרגו בעם כששת אלפים איש מעדת הפרושים, ויצו המלך לנגוח חומת עץ בבית ד' להבדיל בין חצר העם לבין חצר הכוהנים הפנימי לבל יוסיפו עוד המורדים להרגיזו בבואו לעבוד את עבודת הקודש. גם שכר לו אנשי צבא להיות תמיד סביב לו ולשמרו בכל אשר ילך" (קדמוניות היהודים יג). 

 

 

בבית המקדש – נהרגו בעת התקרית, שש אלפים איש.
ולאחר מכן, 6 שנים של מלחמת יהודים ביהודים כשהתוצאה, חמישים אלף הרוגים.

להזכירנו.

הלואי ונזכה ללמוד להתייחס בכבוד איש אל רעהו.
כתבה: מיכל חכמוב- מדריכה
 
 

אהבתם את הפוסט? שתפו חברים >>