“אֶֽהְיֶ֤הכַטַּל֙לְיִשְׂרָאֵ֔ליִפְרַ֖חכַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה…״(שבת שובה- הושע יד)ברכה נפלאה,להיות כטל לפרוח כשושנה.ימימה דיברה על, טיפת הטל הבאה מהמים הזכיםמספיגה בלחות כל חלק בגוףכדי שיוכל לתפקד, בבריאות.מה שמעיד על התפקיד החשוב של הטללהביא מרפא לגוף ולנפש. והשושנה, על יופיה, על ריח הבשמים שהיא מפיצההמתפשט לכל עבר, היכול להשיב נפשו של אדם.בואו נצא עם שחר לגן השושנים(כך ימימה מתארת וזה אינו ציטוט)נתבונן על טיפת טל קטנה, הניצבתעל עלה כותרת של פרח השושנהכשנצנוצי אור השמים החודרים את שקיפתהמרצדים בריקוד של שמחהובושם השושנה המשכר הנשאף אל תוכנומעוררים את זיכרוננו על תרומתם החשובה,אז ליבנו יחפוץ להיות כמותם,נותן מאורו. מיכל חכמוב - מדריכה